פָּרָשֵׁי הָאַחֲרִית עָקְפוּ אוֹתָנוּ

אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁבְּעֵינֵיהֶם הָיִינוּ

תְּלוּלִיּוֹת עָפָר.

הַזְּמַן קָצָר. עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ

בּוֹאִי נֵשֵׁב אַתְּ וַאֲנִי וְנִפָּטֵר

מִכָּל מָה שֶׁמְּעַכֵּב אֶת שׁוּבֵנוּ לֶעָפָר:

הַטְּעָנוֹת, הָעֶלְבּוֹנוֹת וְהַטִּינוֹת,

אַחַת, וְעוֹד אַחַת, וְאָז

וְאָז נִהְיֶה עָפָר אֶחָד.