(ע"פ משל המגיד מדובנא)

שָׁם בָּעֲרָבָה רַכָּב מְנַהֵל בְּעֶגְלָתוֹ

וְהִנֵּה פִתְאֹם יִשָּׁמַע קוֹל קוֹרֵא לְעֶזְרָתוֹ

יַהֲפֹךְ פָּנָיו, נשֵׁא סַבָּל יֵלֵךְ לְמַסָּעוֹ

כָּרַע גַּם קָרַס תַּחַת כֹּבֶד מַשּׂאוֹ.

זֵעַת אַפָּיו תִּזַּל מֶנּוּ כְּזֶרֶם מַיִם

יֹרְדוֹת כִּדְמָעוֹת מִזְּקָנוֹ וּלְחָיַיִם

כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלוֹ "אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ

רַחֲמֵנִי! תְּנָה לִי מָקוֹם עַל עֶגְלָתֶךָ"

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הָרַכָּב וַיֵּלֶך לְעֻמָּתוֹ

עָזֹב יַעֲזֹב עִמּוֹ מוֹשִׁיבוֹ בְּעֶגְלָתוֹ

וּבְלִבּוֹ חֹרֵשׁ הֲלֹא אַךְ טוֹב עָשִׂיתִי

כִּי לְאֻמְלַל זֶה מָקוֹם פִּנִּיתִי.

הֵם נֹסְעִים וְהָרַכָּב יַסֵּב פָּנֵיהוּ

וְנֹשֵׂא סַבָּל עוֹד סֻבֳּלוֹ עַל שִׁכְמֵהוּ

לֹא הוֹרִיד הַמַּשָּׂאָה, עַל כְּתֵפָיו שֹׁכֶנֶת

בְּחֹזֶק תִּשְׁכֹּן, עָלָיו כְּצָרַעַת נוֹשֶׁנֶת

כִּרְאוֹת זֹאת הָרַכָּב מְאֹד חָרָה בוֹ אַפּוֹ

בְּחֵמָה יֹאחֵז בְּעָרְפּוֹ יָשִׂים עָלָיו כַּפּוֹ

לֹא יָחוּס עָלָיו לֹא יַחְמֹל וְלֹא יְרַחֲמֵהוּ

מֵעַל עֶגְלָתוֹ עִם מַשָּׂאוֹ יוֹרִידֵהוּ

אַךְ לְמַעַן הָקֵל מֵעָלֶיךָ לְקַחְתִּיךָ

לְבַל תִּשָּׂא לְבַדֶּךָ בָּעֲגָלָה נְתַתִּיךָ

וְאִם עַל הַעֲגָלָה מַשָּׂאֲךָ עָלֶיךָ

שָׁוְא תְּשׁוּעָה תְבַקֵּשׁ לֹא אוֹסִיף אוֹשִׁיעֶךָ.

זֹאת הִיא דֶרֶךְ גֶּבֶר עַל אֵל יַשְׁלִיךְ יְהָבוֹ

מֵבִין וְיוֹדֵעַ כִּי לְעוֹלָם לֹא עֲזָבוֹ

בְּכָל זֹאת מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב בְּזֵעַת אַפּוֹ

יַעֲבֹד בְּפֶרֶךְ אַף גַּם יָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ

לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתוֹ לֹא יִשְׁקוֹט יָנוּחַ

וְלַעֲשׂוֹת בֶּאֱמוּנָה זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ,

וַהֲלֹא עַל אֱלֹהִים שַׂמְתָּ מִבְטָחֶךָ

וְלָמָה הֶבֶל עֹל כָּבֵד תַּעֲמֹס עָלֶיךָ.