תַּחַת מִכְסֵה שִׁכְבַת שֶׁלֶג
רִקְמַת קֶרַח-נַחֲלֵי פֶּלֶג,
עֲטוּפָה לָבָן, הָאֲדָמָה
בִּזְרוֹעוֹת חוֹרֶף נִרְדָמָה!
יִשְׁלַח שֶׁמֶשׁ חִצֵי קַווֹ,
יַבִּיט, יָשׁוּר מֵאֶשְׁנַבּוֹ
עַל הָאֶרֶץ הַנִרְדָמָה
וְהִיא אַךְ מִשְׁנָתָהּ קָמָה!
מֵעָלֶיהָ אֶת הַקֶּרַח
תַּשְׁלִיךְ; תַּעֲנִיד דֶשֶׁא, פֶּרַח;
תֵּטִיב פָּנִים לִפְנֵי חָבִיב,
לִקְרַאת דוֹדָהּ, הוּא הָאָבִיב!
יֵצֵא בָּחֳרִי אַף הַחוֹרֶף
אֶל הַבּוֹגְדָה יַהֲפוֹךְ עוֹרֶף;
יָנוּס, טֶרֶם יוֹם יָפוּחַ,
לַאֲשֶׁר יִשָׂאֶנוֹ רוּחַ!