שָׁבִים הַצִּפֳּרִים
לְקִנָם, וּמֵחֲדָרִים
הַיְלָדִים רָצִים,
חוּצָה אָצִים
לִשְׁאוֹף אַוִיר טָהוֹר
תַּחַת שֶׁמֶשׁ נָאוֹר;
וְהָאֲדָמָה מִסָבִיב
תִּתְחַדָשׁ בָּאָבִיב!
קָרַע לוֹ הַחַלוֹן
עַיִן אֶל הָאַלוֹן
הָעוֹמֵד לוֹ מִנֶגֶד,
לָבוּשׁ צִיצֵי בֶּגֶד
חָדָשׁ עַל כָּל עָנָף!
לְעוּמָתוֹ עוֹף הַכָּנָף
יַעֲנֶה: "חָבִיב, חָבִיב!
הֵידָד, בָּא הָאָבִיב!
* * *
יָשֵׁן לֵב בַּת חַיָה,
גַּעֲגוּעֵי הָאַהֲבָה
לֹא יָדְעָה עוֹד;
אֵין לָהּ דוֹד!
וְהִנֵה קוֹל הַדְרוֹר
קוֹרֵא: "בָּא הַתּוֹר!
הָקִיצִי! בָּא חָבִיב
אֵלַיִךְ בָּאָבִיב!"