וּכְפַעַם בְּפַעַם יִלָחֵץ לְבָבִי,
יֵאָנֵק, יֵאָנֵשׁ כִּי גָדֵל הַכְּאֵב,
וּכְצַר לִי אֶקְרָא: "אֵל אֱלֹהֵי אָבִי,
הֲלֹא תִּשְׁלַח רְפוּאָה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב"?
הֲלֹא תָשׁוּב תְרַפֵּא הֲרִיסַת הַקִיר
בְּקִרְיַת צִיָה, יְרוּשָׁלַיִם הָעִיר!
וּכְשָׁנָה בְשָׁנָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב
יִגַע עַד לִבִּי צַעֲקָתָהּ שֶׁל “אֵיכָה”
אֵיכָה כֹּה נָפְלוּ בִימֵי הַקְרָב
חֲלָלֶיךָ יְהוּדָה, מִבְחַר חֵילֶךָ?
“אֵיכָה” תִזְעַק כָּל אֶבֶן בַּקִיר
“אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר”!
וּכְגוֹדֶל הַצָרָה, צָרַת חוּרְבַּן כִּפְלַיִם,
אוֹרֶךְ הַגָלוּת, זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם,
גָדְלָה הַתִּקְוָה, תִקְוָתִי בַחַיִים
כִּי לְעוֹלָם לֹא תָקוּם צָרָה פַּעֲמַיִם,
כִּי יָבֹא יוֹם נָקָם, נִקְמַת שִׁלוּמִים
וְצִיוֹן תִּנָחֵם מִשְׁנֵה נִחוּמִים!