ויהי בחצי הלילה (ליל ספּורים הוא לכל עדת בני ישראל) וד' הכה בתמהון ובעורון (נוסחא אחרת בשכרון) את שומרי בית האסורים, מקום רבנו האָסור, ויפּלו אַרצה, שכורים, ולא מיין הגפן, כי אם ממים חיים (אקוואַ וויטאַ בלע"ז). ויבואו מלאכים (מלאכים ממש), וישאוהו על ארבע כנפות הרוח, הרחק מעבר לגבול ארץ סוריא ויניחוהו למשמרת לבני ישראל על סף בית המדרש בארץ סתריה, ויעופו למו. הבוקר אור, טרם עלה השמש, והשמש בלכתו לעשות צרכיו מצא את רבנו שוכב והוא נרדם ועל כנף מעילו כתוב (בכתב יד מלאכים): “שריאל צדיקא מנזיר קרתא”.