לוגו
אני לדודי ודודי לי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

(ר"ת אלול)


חודש אלול הגיע. קול השופר ישמע והעם יחרד, כי יצא השטן כפעם בפעם להתיצב לפני ה' ובילקוטו החטאים והפּשעים, השגגות והזדונות אשר לבני ישראל. ערוך הוא למלחמה כאיש מגן ובלבבו יתברךְ לאמר: האָח! נצחתים, לא יוכלו עמוד ביום קרב, הן גדלו עונותיהם מנשוא כעבותות העגלה חטאתם ולא יועילו למו כל מליצי היושר ביום עברה וזעם. ובני ישראל בהריחם מלחמה מרחוק יקומו כאיש אחד חברים להקהל ולעמוד על נפשם. הקול קול יעקב עולה עד לשמים, ברנה ובתפלה, בתחנונים ובבקשות, בצומות ובזעקות, בפזמונים ובסליחות. קול השופר עולה וחזק, ועוד בטרם יבוא היום הגדול והנורא יתערבב השטן, וטעות תצא לו בחשבונו וישכח את כל דברי הקטרוג ומחשבתו להרע לא תקום ולא תהיה.

ומי יתנה את כל תוקף מעשי החסידים בימים הנוראים? הן ידוע שאפילו בשאר ימות השנה הפּשוטים עבודתם היא עבודה שבלב, עבודת אהבה, ומכל-שכן בימי הרצון, בעת דודים אזי נפשם גחלים תלהט ואהבתם בקרבם כשלהבת יה, אשר גם מים חיים (מנהר דינור) רבים ועצומים לא יוכלו לכבותה. וחסידי עיר קבלה ככל חסידי בני ישראל, מאמינים אדוקים בשדים ומזיקים, בכשפים ולהטים ובמעשי לחשים ועל כל צרה שלא תבוא ימהרו לרוץ אל הרבי ולתת לו כופר נפשם. ואצל למו הצדיק מברכתו ושב ורפּא להם. אַךְ עתה, אהה! נפש חסידי קבלה מלאתי געגועים, כי לוקח הצדיק מאַרצם וינשא לארץ סתריה וקשה למו קפיצת הדרךְ כקריעת ים סוף. אַךְ למרות כל המכשולים הרבים יתגודדו צעירי החסידים ובאים ממרחקים למע איש המופת. לראות פּניו ביום מועד תקופת השנה.