שמו מוכיח, שמלמד הוא. מלמד באמת, מלמד ממש. כל רואיו יכירוהו ויאמרו: אךְ זה מלמד! מלמד מכף רגלו ועד ראשו: ואחרים אומרים, שאין בו לא ראש ולא סוף, כי כולו ז… הוא!
ר' חייקל לא החיה את נפשו מעבודת מלמדות בלבד, כי גם שדכן, גם בעל-תפלה היה. אַךְ הוא לא התנכר בשתי העבודות האלה. ולוא שאַלת פּי איש, אַיה מקום ר' חייקל בעל-תפלה, או, אַיה מקום כבוד חייקל השדכן? לא לנו האיש, יענוךָ, לא ידענו אותו! אךְ נסה נא ודרוש לשמו של חייקל המלמד, וגם איש עור ועינים אין לו, יתן אותותיו אותות; גם אלם וכבד-פּה יבין אל מי ירמזון מליךָ; גם חרש, שוטה וקטן עדים נאמנים עליו. ומי בצלוקא העיר לא ידע את חייקל המלמד? אָדם גדול הנהו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם. אַךְ כגודל גדולתו, כן גם ענותנותו! הוא לא יתהלךְ בגדולות ובקומה זקופה, כי אם מט ושחוח ועיניו בארץ מיראה, פּן ידחוק רגלי השכינה. גם עינים לו, עינים גדולות כבצלים שאָכלו אבותינו במצרים, אַךְ הוא לא ישתמש בהן כי אם לפרקים. עיניו עצומות תמיד. הוא עוצם עיניו מראות ברע. הוא לא ראה צורת מטבע מעולם; צורת אשה זרה תועבה לו. עיניו לנוכח תביטנה, נוכח אשתו, כי לא עקרה היא, ושבע בנות ילדה לו, והוא צופה ומביט עליה לדעת, החדל להיות לה אורח כנשים!… גם ידים, גם רגלים לו כאחד האָדם. אַךְ הוא לא התפּאר בהן נגדה נא כל בני עירו. הוא יכסה את כל בשרו (כל, לרבות גם האצבעות והצפּרנים, שעליהן שורה הקליפה), מכנסי בד ילבש, מכנסים ארוכים ומרווחים, וחשוקים באיזור (אַךְ לא הדק היטב), ופעם ברוצו לבית המדרש (אני רץ, והם רצים) ראָה את המציאָה (מכנסים ארוכים) ויפּול עליה, וישמח מאד על המציאה, וירימנה, ויסר אל בית המשקה ויתננה בערבון בעד כוס מים חריפים, ובשובו הביתה (לעשות צרכיו) נגלה לו (מן השמים) שהמכנסים לכסות ערותו אָזלו ואינם. מלמד היה ר' חייקל, אַךְ לא למדן; הוא לא האמין בלמדנים. הוא שנא אותם תכלית שנאה. ומלתא בפיו: למדנות מביאה להתנגדות, התנגדות מוליכה לאפּיקורסות, ומשנכנס אדם למחיצת אפּיקורסות, אין לו תקנה בעולם! כי כל באיה לא ישובון.
מלמד היה ר' חייקל על מנת ללמד, כשימצא שעת הכושר. אַךְ עוד לא הספּיקה לו השעה. היום קצר והמלאכה מרובה; נטילת צפּרנים בהשכימו בבוקר; רחצה, הכנות (קטנים וגדולים); מקוה, פּרק משניות, עבודה שבלב. זו תפלה. תיקון נטילת ידים, אכול, שתה, מים אחרונים, ברכת המזון ושינה של צהרים לטובת העיכול, מעט עסק בשדכנות ומעט ללמוד את הנגונים החדשים של ר' איציקל מתחת-יבכה (שם מקום) נגונים נפלאים וערבים לאוזן. נגונים שמלאכי השרת נזקקין לשומען. ואיךְ יטפּל עוד בתלמידים? עיקר וטפל, מי נדחה מפּני מי?
אלה הם קצות שבחי דמר חייקל, ולספּר בכולם אי דבר שאי-אפשר. לו דומיה תהלה! השתיקה תגדיל תהלתו. כבודו הסתר דבר. כבודו במקומו מונח (אחורי התנור והכירים) ויתר דברי ר' חייקל, פּרשת גדולתו, תמימותו וחסידותו ונפלאותיו אשר חזה בעולם הדמיון, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלמדי ישראל!…