"בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֶחְיָנִי! בָּא חֲלוֹמִי!

הִגִּיעוּנִי תִקְוֹתַי הַנְעִימוֹת, אַשְׁרֵי יוֹמִי!

עַל גַפֵּי מְרוֹמִים אֲנִי הַגֶּבֶר דוֹרֵךְ,

חֵץ שִׁירָתִי פָּלַח. יָרַד לְלֵּב “הָעוֹרֵךְ”!

לִבּוֹ לֵב שָׁמִיר, אֶבֶן מַעֲמָסָה,

עַל עֱנוּת הַמְשׁוֹרֵר נַפְשׁוֹ לֹא חָסָה;

פֶּתַע הִתְרַכֵּךְ, כִי בָא הַתּוֹר.

נִשְׁבַּר הַקֶּרַח, הִתְגַנֵב אֵלָיו אוֹר!

בְּעֵינֵי רוּחַ אֶחְזֶה, אֶרְאֶה בִנְחָמָה

שִׁפְתוֹתָיו מְדוֹבְבוֹת, לוֹחֲשׁוֹת בִּדְמָמָה.

נֹועַם מַנְגִינוֹתַי! יְבִיאֵם אֶל הַגֹּרֶן,

לְהֲפִיצֵם לִרְבָבוֹת בְּ“הַתֹּרֶן”! *

הֶאָח! מֶה גָדְלָה, רַבָּה שִֹמְחָתִי,

שְׁמִי לַטּוֹב יִזָכֵר בִקְהַל עֲדָתִי!

תַּעֲלוֹזְנָה כִּלְיוֹתַי, בְּשָֹרִי וְגֵוִי;

אֶתְהַלֵּך לִימִין רַב יְהוּדָה הַלֵּוִי!"

עוֹדֶנּוֹ מְרַחֵף בֵּינֵי הֶעָבִים

וְהִנֵה יַד נוֹשֵֹא הַמִּכְתָּבִים

דוֹפְקָה בְחָזְקָה עַל הַדֶּלֶת

שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר אוֹן בֶּן פֶּלֶת!

וּבְרַק מִשִׁבְעַת כֹּכְבֵי לֶכֶת

כְּמוֹ הִכָּהוּ! מִן “הַמַּעֲרֶכֶת”

הִמְּכָתּב, בּוֹ כָּתוּב: "הֲרֵינִי כּוֹרֵךְ

שִׁירְךָ בַּחֲזָרָה, לֹא יֻדְפָּס. הָעוֹרֵךְ!"

* נוּסַח אַחֵר לְחַרוּז ג'

נוֹעַם מַנְגִיננוֹתַי; כְּרֵיחַ נִיחוֹחַ

לְרָצוֹן הֵם לוֹ, יַדְפִּיסֵם בְּ“הַשִּׁלוֹחַ”

אוֹ

נְגִינוֹתַי "נַרְקִיסִים, “עָלֵי תְרוּפָה”

יוֹפִיצֵם, יַדְפִּיסֵם בְּ“הַתְּקוּפָה”.

אוֹ

נוֹעַם מַנְגִינוֹנוֹתַ, שִׁירֵי נוֹעַר;

יוֹפִיצֵם, יַדְפִּיסֵם בְּ“הַדּוֹאַר”!