(מִשִּׁירֵי הֵיינֶע)
עַל יַד גִּנָּהּ, בָּעֲרָבִים,
מִתְהַלֶּכֶת בַּת אַל קַדִּי;
מִן אַרְמוֹנָהּ לְאָזְנֶיהָ
קוֹל חֲצוֹצְרָה, הֶמְיַת תֻּפִּים.
הֲגִיגָהּ: "לְזָרָא לִי הַמְּחוֹלוֹת,
וּמֶתֶק שִֹפְתֵי הַחֲלָקוֹת
שֶׁל הַגֵּיאוֹנִים, כִּי יֹאמֵרוּ
שֶׁלַּשֶּׁמֶשׁ אֲנִי נִמְשָׁלָה!"
"בַּכֹּל מָאַסְתִּי, בִּלְתִּי אוֹתוֹ,
בְּחִיר הָאָדָם שֶׁמָּשָׁכָנִי
בְּנִיבוֹ לַיְלָה אֶל אֶשְׁנַבִּי,
וָאֶרְאֶנוּ לְאוֹר הַסַּהַר!"
"בְּעָמְדוֹ חָסוֹן וּמְלֵא-אוֹמֶץ,
עֵינָיו כִּשְׁמָשׁוֹת בְּאוֹר מְאִירִים
עַל צַח לֹבֶן, חֲוַר הַפָּנִים,
לְאִישׁ אֱלֹהִים אָז אַדַּמֵהוּ!"
בְּעֶשְׁתּוֹנוֹת אֵלֶּה דוֹנְנָא קְלָרָה
תְּפוּשָֹה עָמְדָה, עֵינֶיהָ אַרְצָה;
וּכְהַרִימָן, גְדָל-הַגֶּבֶר,
קִרְבָתוֹ חָשְׁקָה, קָרֵב אֵלֶיהָ!
שׁלוּבֵי זְרוֹעַ, בָּאָהֳבִים,
אַט יִתְהַלְכוּ לְאוֹר יָרֵחַ;
תְּקַדֵּם פְּנֵיהֶם רוּחַ דַּקָּה,
יַטּוּ רֹאשָׁם שׁוֹשַנֵּי-פְּלָאוֹת!
שׁוֹשַׁנֵּי פְּלָאוֹת מְסַפְּרִים אֲגָדוֹת
יֵאָדְמוּ שׁוֹשְׁבִינֵי הָאַהֲבָה:
וַהֲלֹא תַגִּידִי, אֲהוּבָתִי,
מָה-זֶה הָאֹדֶם בִּלְחָיַיִךְ?
יַתּוּשִׁים, אֲהוּבִי, עִקְצוּנִי
נַפְשִׁי בָּחֲלָה, קָצָה בָּמוֹ;
יַתּוּשֵׁי קַיִץ לִי שְֹנוּאִים
כַּיְהוֹדִים, אֲרֻכֵּי-חֹטֶם!"
“מַלָּךְ לַיְהוּדִים וְיַתּוּשִׁים?”
יַעֲנֶנָּהּ רַכּוֹת, וּמְנַשְׁקָהּ!
מֵעֲצֵי הַשְּׁקֵדִים לָאֲלָפִים
נוֹשְׁרִים צִיצִים כִּשְׁלָגִים!
לָאֲלָפִים צִיצִים עָפִים,
הַפְּרָחִים רָווּ אָת צִמְאוֹנָם;
"אֲבָל הַגִּידִי, אֲהוּבָתִי,
הַלִּבֵּךְ כֻּלּוֹ, אַךְ לִי הוּא?"
"אָהַבְתִּי אַךְ אוֹתְךָ, אֲהוּבִי!
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי וּבְשֵׁם הַגּוֹאֵל,
אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים הָאֲרוּרִים
לָקְחוּ נַפְשׁוֹ אָז בִּצְדִיָּה!"
הֲנִיחִי לַגּוֹאֵל וְלַיְהוּדִים!"
יַעֲנֶנָּהּ בִּנְשִׁיקָה גְדָל-הַגֶּבֶר;
רְאִי, בְפַרְדְסֵי-אוֹר כְּחוֹלְמוֹת
חֲבַצָלוֹת חֲוַרְוָרוֹת מִתְנוֹעֵעוֹת!"
חֲבַצָלוֹת זַכּוֹת, עֲטוּיוֹת-אוֹרָה
אֶל כּוכְבֵי מָרוֹם תַּבִּיטֶנָּה;
"אֲבָל, הַגִּידִי, אֲהוּבָתִי,
הַאִם לֹא לַשָּׁוְא נִשְׁבַּעַתְּ?"
"אֵין שָׁוְא וָשֶׁקֶר בִּי, אֲהוּבִי,
כַּאֲשֶׁר לֹא בִי אַף טִפָּה חָדָא
מִדַּם שֶׁל עַם הַמּוֹרָנִים,
וְשֶׁל הַיְּהוּדִים הַמְשֻׁקָּצִים!"
“הַרְפִּי מִיְהוּדִים וּמִמּוֹרָנִים!”
יַעֲנֶנָּהּ בִּנְשִׁיקָה גְדָל-הַגֶּבֶר;
וְאֶל סֻכַּת עֲצֵי הַדַּסִּים
יוֹבִיל, יָבִיא בַּת אַל-קַדִּי!
רֶשֶׁת אַהֲבָה בְּשִֹפְתֵי רֹךְ
אָרַג סְבִיבָהּ, הֶעֱטִיפָהּ חֶרֶשׁ;
אִלֵּם אֹמֶר, נְשִׁיקוֹת, לֹא דְבָרִים,
הֶעֱתִּירוּ לְבָבוֹת הַנֶאֱהָבִים!
נְעִימוֹת יָשִׁיר לוֹ הַזָּמִיר,
וּכְצוּף נוֹזֵל שִׁיר הַכַּלָּה!
סְבִיבָם בְּמָחוֹל בְּנֵי הָרֶשֶׁף,
בְּזִיקֵי לַפִּיד יְרַקֵּדוּן!
וּבַסֻּכָּה אַךְ דְּמָמָה,
רַק לִפְּעָמִים, מִמִּסְתּוֹרִין,
הֵד יִשָּׁמַע, סוֹד לְחִישָׁה
שֶׁל הַדַּסִּים, שֶׁל הַפְּרָחִים!
פִּתְאֹם מִן הָאַרְמוֹן נִשְׁמַע
קוֹל חֲצוֹצְרָה, הֶמְיַת תֻּפִּים;
וַתָּקָם קְלָרָה, וּמִזְרוֹעוֹתָיו
שֶׁל הַגִּבּוֹר הִתְחָלָצָה!
וַתֹּאמֶר: “אֲהוּבִי, לִי הֵם קוֹרְאִים”
וּשְׁאֵלָתִי לְךָ, טֶרֶם אֵלֵךְ,
גַּלֵּה נָא לִי שִׁמְךָ הַטּוֹב,
שֶׁהִסְתַּרְתָּ עַד כֹּה מִמֶּנִּי!"
וַיִּשַּׁק לְדוֹנְנָא גְדָל-הַגֶּבֶר
בְּאֶצְבַּע עַל מִצְחָהּ וְעַל פִּיהָ;
וּבִצְחוֹק אַדִּיר אֵלֶיהָ
כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה דִבֵּר:
"אָנֹכִי שָֹרָתִי, רְחִימָךְ,
בֵּן לַגָּאוֹן הַגָּדוֹל,
הָרַב הַמְפוּרְסָם בַּשְׁעָרִים,
יִשְֹרָאֵל מִסַּרַגוֹסְסָא!