לְפָנַי עַז-הַחֹרֶף,
מִי יִתֵּן חִישׁ וְעוֹרֶף
הָפַךְ אֵלַי וְהָלַךְ,
וְאָבַד, מִבְּלִי כָּלַח!
אוֹ, כִי יַד-לֹא-דַקָּה
תַּךְ הַקֶּרַח מַכָּה,
וְנֻפַּץ הוּא לִפְלָגִים,
וְנָּמַסּוּ הַשְּׁלָגִים!
אֲנִי שָֹנֵאתִי קוֹר;
אֶפְחַד צִנַּת כְּפוֹר;
כִּי תֹאחֲזֵנִי קָרָה,
רוּחי בִי נֶעֱכָּרָה!
נִכְסַפְתִּי זֶה כַמָּה
לַחֲדוֹת שֶׁמֶשׁ חַמָּה!
בִּימֵי חֹרֶף שְׁמָשׁוֹת
לֹא תֵחַמְנָה נְפָשׁוֹת!
בַּבַּיִת יוֹם וָיוֹם
אֲחַכֶּה כִּי יָבֹא חוֹם;
בַּחוּץ תְּסוֹעָר סְעָרָה,
וְסָמַר בָּשָֹר מִקָּרָה!