ע"פּ

(Oliver Wendell Holmes)

בּוֹאִי הַבַּיְתָה, נָכְרִיָּה, הַשְׁמִיעִינִי

מִי אַתְּ, בְּדָפְקָךְ הַחְרֵד הֶחְרַדְתִּינִי!

כְּנִרְאֶה, הִנָּךְ אִשָׁה קְשַׁת רוּחַ,

וַעֲיֵפָה, שְׁבִי עֲדֵי רוּחֵךְ יָנוּחַ!

פָּנַיִךְ הַצְנוּמִים יָעִידוּ כִּי אַתְּ

רְעֵבָה, הוֹחִילִי כִמְעַט-קָט

וְאָכִין לָךְ אֲרוּחָה,

וְלִינַת לַיְלָה לִמְנוּחָה!

וְאֵיפֹה אַשְׁכִּיבֵךְ? אֵינֶנִי יוֹדַעַת;

יֵשׁ לִי חֵדֶר, וּבוֹ מִטָּה מוּצַעַת

מַרְבַדִּים לְבָנִים, חֲדַר בִּתִּי

הוּא וְהִיא אֲהָהּ! אֵינֶנָּה אִתִּי!

היא עָזְבָה זֶה כְּבָר בֵּית הָאָבוֹת!

וְאַתְּ אֻמְלָלָה בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת,

נוֹטְפוֹת מֵי-מַדְמֵנָה, מְעוּטָפָה,

וּבְעַב-טִיט כֻּלָּךְ מְטוּנָפָה!…

אֲבָל, מַדּוּעַ כֹּה תִרְעָדִי?

רֻחָמָתִי, הֵא לָךְ יָדִי!

עַצְמוֹתַיִךְ תִּרְעַדְנָה אַחַת,

אַחַת, כְּמו מֻכּוֹת בְּקַדַּחַת,

קִרְבִי-נָא אֶל תַּנּוּר-הַפֶּחָם,

הוּא יְגָרֵשׁ הַקּוֹר, וְלָךְ יֵחָם!

"עַל הַנֵּר הַדּוֹלֵק בַּחַלּוֹן תַּבִּיטִי!

נֵר תָּמִיד הוּא לְזִכְרוֹן בִּתִּי!

לַיְלָה וְלַיְלָה אַדְלִיקֶנּוֹ,

לְמַעַן בְּשׁוּבָהּ תִּרְאֶנוֹ!

עָבְרוּ זֶה עֲשֶֹרֶת שָׁנִים

לְמִיּוֹם הֵסַבָּה לִי בֹשֶׁת פָּנִים,

בִּתִּי, שֶׁעָזָבַתְנִי וַתֵּלֵך לְהִסְתַּפֵּחַ

אֶל עַם אַחֵר, וַאֲנִי אֶתְיַפֵּחַ

עַל יְסוּרַי הַנּוֹרָאִים!

נִמְצָאִים אֲנָשִׁים רָעִים

אֲשֶׁר מְסַפְּרִים לִי אוֹדוֹתָהּ

דְּבָרִים מְגוּנִים, וְאוֹהַב אוֹתָהּ

אָנֹכִי דַוְקָא, גַּם כִּי שְׁכָחַתְנִי,

וּמִיָּדָהּ לִי הַצָּרָה בָאַתְנִי:

זָקַנְתִּי טֶרֶם מוֹעֵד, אֵלֵךְ קְדוֹרַנִּית,

שְֹעָרִי הָפַךְ לָבָן, וַאֲנִי חוֹלַנִּית;

הַשְּׁכֵנוֹת תְּדַבֵּרְנָה עָלֶיהָ סָרָה,

וַאֲנִי נַפְשִׁי עָלַי מָרָה,

אוֹתָהּ לֹא אוּכַל לִשְׁכּוֹחַ,

לַעֲוֹנָהּ אֶסְלַח סָלֹחַ,

אֶמְחֶה פִּשְׁעָהּ, אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי,

אִם אַךְ תָּשׁוּב אֵלַי בִתִּי!"

"לְנֶגֶד עֵינַי תָמִיד תְּמוּנָתָהּ!

עַל כָּל בָּנוֹת עָלְתָה בְּיִפְעָתָהּ!

שָׁכַן צְחוֹק נָעִים עַל פָּנֶיהָ,

וּזְהַב הַשֶּׁמֶשׁ בְּמִקְלְעוֹתֶיהָ!

לִבִּי יִתַּר מִמְּקוֹמוֹ, יִפְחַד פְּחָדִים,

לֹא יַרְגִיעַ אַף רְגָעִים אֲחָדִים,

כִּמְדוּמָה לִי שֶׁאֶשְׁמַע צְעָדֶיהָ,

וַאֲנִי אֶל הַדֶּלֶת לְקַדֵּם פָּנֵיהָ,

אַךְ לַשַּׁוְא! רַק יִלְלַת הָרוּחַ

אֶשְׁמַע, וְנַפְשִׁי עָלַי תָשׁוּחַ!"

"אַךְ מַה לָּךְ כִּי תִבְכִּי, יְקִירָתִי?

הֲנָגַע יְגוֹנִי בִּלְבָבֵךְ? לִבָּתִי!

מַדּוּעַ יָדַיִךְ כֹּה קָרוֹת,

וּלְחָיַיִךְ כְּשֶׁלֶג חֲוַרְוָרוֹת?

אֶחְזֶה בָךְ אַבִּיטָה בַּמִּקְלָעוֹת

עָלַיִךְ, וְהֵן לִי נוֹדָעוֹת!…..

וְעֵינַיִךְ!……

אֵלִי! הֲאוֹר עֵינַי אִתִּי?

הֲלֹא אַתְּ לֵאָה בִתִּי!

לֵאָה הַסּוֹרֵרָה, הַנִּגְדָעָה,

הַנֶּאֱבָדָה וְהַנִּמְצָאָה!…..

בּתּי! כַבִּי נֵר הַחַלּוֹן, אָנָא!

בְּעוֹד לַיְלָה, הַלַּיְלָה פָנָה!

בְּשׁוּבֵךְ חַמּוֹתִי, סָר הַקּוֹר,

בּמַחְשַׁכֵּי לְבָבִי עָלָה אוֹר!"…