לְרֹאשׁ רַעֲיָתִי עֲטָרָה
בִּזְהַב שַֹעֲרוֹתֶיהָ;
מִצְחָהּ יְרִיעַת רָקִיעַ
עַל רִקְמַת בָּבוֹתֶיהָ!
נִשְׁקָף יַם תְּכֵלֶת
מִנִּי תוֹךְ עֵינֶיהָ;
בּאוֹר רִבְבוֹת שְׁמָשׁוֹת!
צוֹהֲלִים פָּנֶיהָ!
בִּלְחָיֶיהָ חַכְלִילוּת,
אוֹדֶם דַּם וֻרָדִים.
עַל דַּלְתֵי שִֹפְתוֹתֶיהָ,
תֻּמַּת צְחוֹק יְלָדִים!
מִפִּיהָ נוֹפֶת צוּפִים
נוֹזְלָה כִּפְלָגִים
בְּהִפָּתְחוֹ יֵרָאוּ
טוּרֵי שֵׁן שְׁלָגִים!
וַחֲרוּזֵי פְנִינִים
תִּקְשׁוֹר לְצַוָּארָהּ;
אַךְ הֵם לֹא יָשִׁיתוּ
נוֹסָפוֹת לַהֲדָרָהּ!
לִצְדָדֵי לְבָבָהּ
שָׁדַיִם כְּכָרִים;
עוֹלִים וּמִתְנַשְֹאִים,
מִתְפָּרְצִים כָּעֲפָרִים!
יִפְעָתָהּ כֻּלָּה
לָעַיִן לֹא חֲשֹוּפָה;
בְּמִפְלְשֵׁי רֹךְ מֶשִׁי
תִּתְכָּס, תַּסְתִּיר גּוּפָהּ!
אַךָ קוֹלָהּ לֹא יֵחָבֵא;
גְרוֹנָהּ כִזְהַב צִנּוֹר
מִקְשָׁה דַּק חֲלִילִים,
צְלִילָם, נוֹעַם הַכִּנוֹר!
וּנְשִׁיקוֹתֶיהָ…..
מִמְקוֹר עוֹז אַהֲבָתָהּ
הֵם לִי נֶאֱצָלִים;
בָּהֶם עַל כֹּל עָלָתָה!….