שָֹח לִי חָבֵר: "אֵינְךָ מְשׁוֹרֵר,

חַרְזָן אַתָּה, חַרְזָן גָּרוּעַ,

אַף נִיצוֹץ מִפִּיּוּט לֹא נִמְצָא

בְּשִׁירֶיךָ, חֲדַל, וֶהֱיֵה צָנוּעַ!"

וָאֹמַר אֶחְדָל, וְאֶת עֵטִי

מִיָּדִי לָאָרֶץ הִשְׁלַכְתִּי!

וָאֲחַכֶּה לְמִשְׁפַּט הַקּוֹרְאִים,

אֶל חֵיקָם רוּחִי שָׁפַכְתִּי!

הַמְחַבֵּר.