ולו עוד על רבנו שמואל הנגיד זכר צדיק לברכה

תְּבוּנָתָךְ, אֱמֶת, מִיָּם רְחָבָה, / וְתוֹרָתָךְ לְכָל נֶפֶשׁ מְשִׁיבָה

וּמַרְאָתָךְ כְּמַרְאוֹת מַלְאֲכֵי אֵל, / וְצוּרָתָךְ, אֱמֶת, מֵהֶם גְּנוּבָה

וּמִלָּתָךְ בְּדַבֶּרְךָ נְגִידִים, / כְּאִלּוּ מֵעֲשָׂרָה הִיא חֲצוּבָה

וְאֶתְמַהּ כִּי בְרָאָךָ אֵל בְּדוֹר זֶה / וְלֹא עוֹשִׂים מְתָיו כָּל יוֹם תְּשׁוּבָה

יְלָדוּךָ אֲבוֹתֶיךָ לְ[ ]ךְ, / וְאַתְּ לָהֶם כְּמוֹ אַלְפֵי רְבָבָה

וּבָנִיתָ בְחָכְמָתְךָ יְסוֹדוֹת / וּמִלֵּאתָ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה

וְאָמְנָם, לוּ יְדָעוּךָ בְּנֵי רַב, / קְרָאוּךָ שְׁמוּאֵל רֹאשׁ יְשִׁיבָה.

יְדִיד נַפְשִׁי, יְדִידוּתָךְ, וְחַי אֵל, / אֱלֵי לִבִּי כְּמוֹ נַפְשִׁי קְרוֹבָה

וּמִי יִתֵּן וְשִׂיחוֹתַי עֲרֵבוֹת, / וְאֶרְוֶה צוּף שְׂפָתָךְ הָעֲרֵבָה

וְאֶשְׂמַח בָּךְ בְּגָלוּתִי, כְּשִׂמְחַת / שְׁאֵרִית עַם לְבִנְיַן הַשְּׁאוּבָה.