וְהָיָה כִי בֹא יָבֹא מַלְאָךְ, מְבַשֵּׂר־הַשָּׁלוֹם, לַסּוֹף
לֵאמֹר: נִכְנָס לָעִיר מֶלֶךְ־שָׁלוֹם, חֲתַן חֵרוּת וּגְאֻלָּה, –
צְחוֹר־כָּנָף וּלְבֶן־תִּקְוָה יָבוֹא, וְשׁוֹפַר־כֶּסֶף בְּפִיו,
אֶל חַג־אֵרוּשֶׂיהָ שֶׁל תֵּבֵל־יָהּ כֻּלָּהּ.
וְעִטְּרוּ שְׁמֵי־תְּכֵלֶת מְאִירִים לְתֵבֵל־יָהּ, כַּלַּת־הַחֵן,
וְקִשְּׁטוּהָ בְּהִינוּמָה שֶׁל סַלְסְלוֹת־עֲבִיבִים;
וְשָׂחֲקוּ לָאָרֶץ, שְׂחוֹק הוֹרִים אֶל בִּתָּם הַכַּלָּה, בַגִּיל
שָׁמַיִם כֹּה טוֹבִים, כֹּה חֲבִיבִים…
תִּשָּׂא אֲזַי אֶל הַמַּלְאָךְ הַכַּלָּה־הָאָרֶץ בַּלָּאט
אֶת פָּנֶיהָ – וְנַעֲווּ פָנָיו
וּמַבַּט־עֵינֶיהָ הָאֶחָד הָעֵב יָעִיב, כְּקִלְלַת־שְׁחוֹר,
אֶת יוֹם שִׂמְחַת־לִבּוֹ וְעִדַּן־עִדָּנָיו:
יָצִיץ תְּהוֹם שֶׁל שִׁגָּעוֹן מֵעֵינֶיהָ שֶׁל זוֹ –
שִׁגָּעוֹן כֹּה שָׁחוֹר וְאִלֵּם;
וּמִי יוּכַל סְבֹל מַבָּטֶיהָ, שֶׁהֵמָּה מְעֻרְפָּלִים בַּדָּם,
מִי יוּכַל הֲכִילֵם!…
וּבָאוּ אָז כָּל הַשּׁוֹשְׁבִינִים, וְהֵם רֵבִּים מִסְּפוֹר –
זֶה קִטֵּעַ וְזֶה גִדֵּם
וְזֶה עִוֵּר קְשׁוּר־עֵינַיִם – וְכִתְּרוּ לַחֻפָּה הֲמוֹן אָדָם רָב,
וְעָמְדוּ כַּחֲלוֹם רָע – וּמִי יַחֲרִידֵם?
וְהַשֶּׁמֶשׁ יָאִיר לָהֶם פָּנָיו, כְּמִנְהָגוֹ, וְיוֹם־אוֹר יְהִי,
וְחוּגָא בְּרוּם־תְּכֵלֶת יָרֹן –
וְשֶׁמֶשׁ וְחוּגָא לֹא יִרְאוּ בְּפֶתַח כָּל־לֵב אֲרוֹן־שְׁחוֹר
אֲשֶׁר נִצַּב, וְלֹא יַעֲבֹר הָאָרוֹן…
וְטֶרֶם יִשְּׂאוּ כְלֵי־זֶמֶר אֶת קוֹלָם בִּנְגִינָה וָשִׁיר –
וְיָצְאוּ שׁוֹשְׁבִינִים בַּלָּאט בְּהַקָּפוֹת
כְּרוּת־אַף עִם קִטֵּעַ וְגִדֵּם, בַּסָּךְ עִם הַכַּלָּה סְחוֹר־סְחוֹר,
כְּצָרוֹת לֹא־נִשְׁמָעוֹת, אֲיֻמּוֹת נִשְׁקָפוֹת…
וְאָבְלָה הַחֻפָּה – וְאֵי־מִזֶּה הֵלֶךְ, אִישׁ־שֵׂיבָה כֹה זָר,
מַלְאַךְ־מָוֶת, בּוֹא יָבוֹא
וְהִפִּיל עַל טַבַּעַת־הַקִּדּוּשִׁים צֵל כֶּתֶם לֹא יִמַָּח לָעַד,
וְהִתְעַלְּפָה הַכַּלָּה – וּלְחָצָהּ לִלְבָבוֹ…
ספטמבר, 1918.