הַשִּׁירָה! אַתְּ – מִקְלָט מֵחַיִּים לִלְבָבִי.
לָךְ תָּמִיד לֵב נִדְכֶּה וְנַעֲנֶה אָבִיא,
כִּי דוֹקֵר הָאוֹר שֶׁל הַחַיִּים כַּמַּחַט –
וּנְעִימִים לִי אוֹרֵךְ וְצִלֵּךְ גַּם יַחַד:
אִם שֶׁמֶשׁ־צָהֳרַיִם הֵיכָלֵךְ תַּזְרִיחַ –
לִי אוֹרֵךְ מִצַּעֲרִי וְאֶבְלִי יָנִיחַ;
וְכִי בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת אַפְלוּלִית בוֹ שְׁרוּיָה –
גַּם סָפֵק הָאַפְלוּלִית לִי חֲמוּדָה וּרְצוּיָה…
מְנוּחָה לַלֵּב בְּמִקְדָּשֵׁךְ, וְנָעִים
לְהַקְשִׁיב אֶל מַשַּׁק הַשְּׂרָפִים הַדָּאִים –
מִמִּזְבַּח־אַרְגָּמָן אֶל מִזְבַּח־אַרְגָּמָן
לִמְשׁוֹרְרֵי דוֹר־דּוֹר, שָׁם נַפְשׁוֹתָם וְדָמָן –
וְגֶחָלִים בְּפִיהֶם, לְהַדְלִיק הָאוֹרוֹת
בְּנִשְׁמוֹת הַבָּאִים בֵּית־תְּפִלַּת־הַדּוֹרוֹת…
וּמַרְפֵּא לְלִבִּי לִמְצוֹא פִּנַּת־בְּדִידוּת
לְהַצִּיב בָּהּ מִזְבְּחִי חֶרֶשׁ, בִּיחִידוּת:
וּבְאִשִּׁי – גַחַלְתִּי, שֶׁשְּׂרָפִי לִי הֵבִיא –
שָׁם תַּעֲלֶה עוֹלַת־לְבָבִי, שִׁיר־כְּאֵבִי;
וְדִמְעוֹתַי תִּטֹּפְנָה, לָאֵל קָרְבַּן־תְּפִלָּה, –
וְנֵַפְשִׁי מְטֹהָרָה מְאִירָה כְּבַתְּחִלָּה.
1918.