לַסַּהַר אֹדֶם־דָּם: זֶה בָא מִשְּׁמֵי אוּקְרַיְנָה…

עֲנָנוֹת חִוְּרוֹת־פָּנִים שֵׁשָׁן דּוֹם תִּקְרַעְנָה.

וְהָעוֹלָם נָם בִּזְרוֹעוֹת לֵיל־הָאוֹר שְׁנַת־תָּמִים…

אֵיכָה תָנוּם, עוֹלָם? אָב לִי בְאֶרֶץ דָּמִים!

וְעַל מִי, עֲנָנוֹת פְּנֵי־פַלָּצוּת, קְרַעְתֶּן שֵׁשׁ?

שָׁם אִמִּי נוּגָה – הַעוֹד אֵם לִי יֵשׁ?

הַס, קוֹל צְרָצַַר! בְּהִשָּׁבֵר לִבִּי תּוֹכִי:

אֲחוֹתִי בְגֹב אֲרָיוֹת – וְאֵין־אֱיָל אָנֹכִי…

הַכְּאֵב בְּלִבִּי, אִם זְאֵב־עָרֶב? עֵר הַכְּאֵב

לָעֶרֶב, וּבְכָל לַיְלָה יֵשְׁתְּ דַּם לִבִּי, יֵשְׁתְּ הַזְּאֵב.

אַבָּא! רְחַב מֵצַח אוֹר! כַּקַּרְדֹּם לִבִּי הָלָם! –

מִתְפַּלֵּץ לִבִּי, כִּי חֲלוֹם נוֹרָא חָלָם.

וְאִמִּי יִקְרַת־חַיַּי! שֶׁהְשְׁאַרְתִּי שָׁם פִּקָּדוֹן –

אֵיכָה הִשְׁאַרְתִּיהָ בְּאֶרֶץ־זָדוֹן?

וּבְגַן־פְּרָחֵינוּ מֻקַּף־מְרַצְּחִים עֲזַבְתִּיךָ,

אֲחוֹתִי פְּנִינַת־רוּחִי – וְנִסְלַח לְאָחִיךְ!…

אַיֵּכֶם עַתֶָּה, אוֹבְדַי? אַיֵּכֶם, כָּל מַחְמַדַּי? –

מִי יִתֵּן וְאֵדַע כִּי רִחְמַנִּי שַׁדַּי,

כִּי הִשְׁאִיר עוֹד בֵּית־אָב לִפְלֵיטָה וְצַוְּארֵי אֵם

לִבְכּוֹת עָלֶיהָ כָּל הַכְּאֵב חֲסַר נִיב וָשֵׁם…

ניו־יורק, ספטמבר 1919