אִילוּסְיַת־תְּכֵלֶת הָיְתָה זֹאת

בֶּהָרִים – מִסְגֶּרֶת־הֶחָזוֹן.

מַחֲרִישִׁים הֶעְפַּלְנוּ אֶל פִּסְגַת־הָהָר,

בִּדְפֹק הַלֵּבָב בְּחִפָּזוֹן,

שָׁם צוּר, כְּעֵין סַפְסָל, בָּאֵזוֹב הַשָּׂב –

וַנֵּשֵׁב בַּלָּאט, מְאֻשָּׁרִים.

אִילוּסְיַת־תְּכֵלֶת הָיְתָה זֹאת

אַגָּדַת־צָהֳרַיִם בֶּהָרִים.

כַּחֻפָּה אֲשֵׁרִים גּוֹנְנוּנוּ מֵעַָל,

עֲיָנוֹת דֹּם פִּטְפְּטוּ שִׁירָה.

אַתְּ כְּלִיל שֶׁל דְּגָנִיּוֹת לְרֹאשֵׁךְ עָנַדְתְּ,

וַתִּהְיִי כְּכַלָּה מְאִירָה.

לַצּוּר אָז גָּחַנְתְּ, וַתַּחַרְתִי בַטּוּר

אֵת שְׁמִי וְאֶת שְׁמֵךְ בְּאֵין דְּבָרִים.

אִילוּסְיַת־תְּכֵלֶת הָיְתָה זֹאת

חֲלוֹם אשֶׁר צָעִיר בֶּהָרִים.

רְחוֹקִים הֶהָרִים. אֲנִי בִשְׁבִי־כְּרָךְ.

אֵי עַרְבוֹת־שָׁמַיִם הַכְּחֻלּוֹת?

יוֹם־סַגְרִיר לֹא יֶחְדַּל: בֵּינֵינוּ כַיּוֹם

סַגְרִירִים אֵין־סוֹפִיִים – גְּבוּלוֹת.

רְחוֹקָה אַתְּ כֹּה – וְאֵלַיִךְ עֲבֹר

אֵין גֶּשֶׁר: אֲנִי וְאַתְּ זָרִים.

אִילוּסְיַת־תְּכֵלֶת הָיְתָה זֹאת

חֲזוֹן מִקְסַם־זָהָב בֶּהָרִים.

אבגוסט, 1925.