בַּחֲלוֹמִי – וָאָבוֹא, מְדֻכְדָּךְ וְרָצוּץ, אֶל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ,

זֶה מִקְדַּשׁ־הַדּוֹרוֹת וּדְבִיר־הַפַּיְטָנִים;

וָאֶכְרַע בַּפִּנָּה, וָאֹבַד בִּתְפִלַּת־חֲשָׁאִים

בְּצֵל אַחַד עַמּוּדֵי־הַשֵּׁש הָאֵיתָנִים.

תִּמְרוֹת־קְטֹרֶת כְּחַלְחַלּוֹת הִסְתַּלְסְלוּ בֶהָדָר,

וְהִבְהִיקוּ דֹם רִצְפוֹת הַיְקָר וְהַתִּפְאֶרֶת.

הֶאְדִּימָה אֲזַי, לְאוֹר נִבְרְשׁוֹת־זָהָב,

רְצוּעַת־דָּמִים נִגָּרֶת…

הָרְצוּעָה – הִיא שָׁטְפָה מִנַּפְשִׁי הַפְּצוּעָה,

הַמַּבּוּעַ הַנּוֹרָא;

הִתְלַכְלְכָה רִצְפַּת־הַשַּׁיִשׁ, וְנִדְמָה כְפֶלֶג דַּק אָדֹם

בְּלַבְנוּנִית־הָאוֹרָה.

נִגַּשׁ הַכֹּהֵן הַמְּשָׁרֵת, לְהוֹצִיאֵנִי מִן הַהֵיכָל וָחוּצָה

וְהַָרִצְפָּה לְנַקּוֹת;

וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא: "אַל תִּשְׁלַח יָד אֵלָיו,

וְאֶל רְצוּעוֹת־הַדָּם הַמְּפַכּוֹת!

"אֵל רָאָה עֶלְבּוֹנוֹ וְרָצָה מִנְחָתוֹ: דִּמְעַת־עֵינוֹ וּפֶצַע־לְבָבוֹ.

דִּמְעָתוֹ – הִיא כַדְכֹּד, בַּהֵיכָל תִּשָּׁקַע,

וּפִצְעוֹ – הוּא אֹדֶם, לִדְבִיר־נֵצַח יָבוֹא"…