הוֹי כִּבְשֵׂי־צְחוֹר, יְלִידֵי־יָם,
מָכְסָפֵי אוֹר־הַזְּרִיחָה,
הַדְּבֵקִים־דְּבֵקִים עַד אֵין סְפוֹר,
וְרוֹעִים עַל־פְּנֵי תְהוֹם־הַשְּׁחוֹר! –
לָכֶם שִׁיר־לֵב אָשִׂיחָה.
לְאָן בְּלִי־הֶרֶף תִּנְהֲרוּ?
לְאָן, בְּנֵי־הָאוֹקְיָנוֹס? –
לְכוּ וְאִמְרוּ לֵאלֹהִים:
בְּלִבִּי מְקוֹר־אוֹר נִפְתַּח, עִם
מְקוֹר־רְנָנוֹת.
לְכוּ וְאִמְרוּ לֵאלֹהִים:
נִצַּחְתִּי תְהוֹם־אֲפֵלָה!
מִיַּרְכְּתֵי־הַסְּפִינָה לְךָ
שִׁיר־שֶׁבַח יִשְׁלַח עַבְדְּךָ,
בֶּן אֲמַָתְךָ בֵּילָה:
כִּי נַפְשִׁי בִי חִלַּצְתָּ, אֵל,
מִקִּפְאוֹן שְׁאוֹל־יְשִׁימוֹן,
וַתָּשֶׁב אוֹר־הַחַיִּים לִי,
וַתִּגְאַל מִנִּי שַׁחַת־בְּלִי
אֶת נֶפֶשׁ בִּנְךָ שִׁמְעוֹן.
בְנוּד אַךְ קֵדְמָה, קֵדְמָה אַךְ,
אֵין־סוֹף שֶׁל כִּבְשֵׂי־בְלִימָה –
וָאֶקְרָא בָם דְּבַר־אֱלֹהִים:
אֵין חַיִּים, אֹשֶׁר־מְתִים – כִּי־אִם
בִּפְעֹל וּבְנוּד קָדִימָה.
וּכְשִׁיר דֹּם אוֹר, עַל גַּלֵּי־שְׁחוֹר
בֵּין מִפְלְשֵׁי־עָב מִסְתַּנֵּן –
כָּל חַיַּי בְּמִפְעֲלוֹת הַטּוֹב,
בִּפְעֹל וּסְבֹל וּבֶאֱהֹב,
לְךָ מִתְּהוֹם אֲרַנֵּן.
בספינה “בירנגריה”, יולי 1927.