לוגו
בפתח הספר פרקי יותם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%

שלושת הכרכים של “פרקי יותם” הרואים אור לאחר פטירת מחברם ישעיהו אברך, מכילים את הרוב המכריע של מאמריו, שנכתבו במשך כארבעים שנה (להוציא את אלה שנכללו על ידו בכרך “פרקי יותם” משנת תשל"ו – בהוצאת “עם עובד”.

שלושת הכרכים נערכו והובאו לדפוס על־ידי ועדת מערכת והעקרונות שהינחו אותה היו עקרונות עריכתו של המחבר עצמו ב“פרקי יותם” הראשון. מאלה נבעה ההחלטה שלא לכלול בספרים את הרשימות הקצרות ואת מאמרי המערכת, כאלה שהופיעו במסגרת “דבר היום” של “דבר”, כמו גם ההחלטה על החלוקה הפנימית של המאמרים לשערים, לפי עניינים ונושאים.

סדר המאמרים בכל שער בפני עצמו נקבע לפי מועדי הופעתם, ומועד זה אף צויין בשולי כל מאמר. מספר ניכר מפרקי יותם פורסמו בשעתם תחת כותרת כוללת, פעמים בשינוי־מה, שציינה מעין רצף של מדור

קבע (“מפנקס הזמן”, “מזווית אחרת” וכיוצא בהם). תחת אותן כותרות־מדור נהג ישעיהו אברך להדפיס כמה מאמרי־משנה, תכופות בעניינים שונים זה מזה, כל עניין ותת־כותרת שלו. הפרקים הללו מופיעים כאן כנתינתם הראשונה, כאשר המאמר הפותח הוא הקובע את הכללתו בשער המסויים. הואיל ומאמרי־המשנה הם, לעתים, בנושאים הרחוקים מנושא המאמר הפותח. יש בסוף הכרך השלישי “מפתח נושאים” מפורט, שבו מצויינים המאמרים, גדולים כקטנים, לנושאיהם ולענייניהם, לפי אות הכרך ומספר העמוד.

תרבות הכתיבה הייחודית של י. אברך כמו גם שליטתו בכל מכמני הלשון ורגישותו לדיוקה ולדקויותיה קבעו לוועדת המערכת מגבלה ברורה: פרט לכמה שינויי־כתיב טכניים הנובעים בעיקר מהתפתחויות במלאכת הדפוס – לא חלה יד בלשון המאמרים, אף לא בכל הנוגע לענייני הכתיב החסר והמלא. המאמרים מופיעים עתה במקובץ. ממש כשם שהופיעו בנפרד במרוצת השנים.

מפני חין ערכם, חשיבותם ועומק ההבנה שבהם, מצאה לנכון ועדת המערכת להביא פעם נוספת, בסוף כרך ג‘, את דבריו של פרופ’ דב סדן שנכתבו כהקדמה לספר “פרקי יותם” הראשון. בצידם מופיעים גם מאמריהם של אריה (לובה) אליאב ושל משה שמיר שפורסמו לרגל הענקת פרס ישראל לישעיהו אברך.

בהצטרף שלושת הכרכים החדשים לכרך האחד שהוציא המחבר בחייו – ניצבת בהיכל הספרות העברית מורשתו הרעיונית, הספרותית, האנושית והיהודית של ישעיהו אברך במלוא תפארתה וכוחה, מופת לדור ולדורות.

ועדת המערכת