אָח קָטָן לִי – תִּינְתִּינוֹק,

רֹאשׁ רַכְרַךְ לוֹ, פֶּה עָנֹג,

אֶגְרוֹפִים לוֹ – שׁוֹשַׁנִּים

וְעֵינַיִם לוֹ – יוֹנִים.

אִמָּא קְטַנָּה אֲנִי

וְאָחִי הָרַךְ – הוּא בְנִי.

הֲגָיִים לוֹ כַּיּוֹנָה…

הוּא הוֹגֶה, אֲנִי עוֹנָה…

מִי צוֹחֵק בָּעַרִיסָה?

מִי אוֹכֵל הָם הָם דַּיְסָה?

מִי מוֹצֵץ עֲקֵב רַגְלוֹ?

וּלְמִי הַכֹּל רַק לוֹ?

אֵין זֶה אֲפַרְסֵק בַּסַּל!

זֶה אָחִי – בָּעַרְסַל,

מִתְנַדְנֵד בְּצֵל הָעֵץ

וְשָׂמֵחַ עַד אֵין קֵץ.

בִּשְׂעָרִי אָחִי מוֹשֵׁךְ,

גּוּ גּוּ גּוּ… הוּא מְחַיֵּךְ

טְפַח! טוֹפֵחַ בִּלְחָיַי

וְכֻלּוֹ נִמְשָׁך אֵלַי.

מַיִם, מַיִם בָּאַמְבָּט!

דַּג אָדֹם בַּמַּיִם שָׁט!

בַּכַּפַּיִם – פָּץ! פָּץ!

כָּך אָחִי הַקָּט יִרְחַץ.

אִמָּא וַאֲנִי יַחְדָּו

נְכַבֵּס לוֹ חִתּוּלָיו,

נְבַשֵּׁל לוֹ הַדַּיְסָה

וְנִשְׁמֹר הָעֲרִיסָה.

לַיְלָה יֵבְךְּ אָחִי: גַּע גַּע!

לֹא יוּכַל לְהֵרָגַע,

לַיְלָה לֵיל אֵינוֹ יָשֵׁן,

כִּי בְּפִיו צוֹמַחַת שֵׁן…

בֹּקֶר אוֹר נִרְדָּם. מִסְכֵּן…

הַס! אֶפְרוֹחַ נָם בַּקֵּן…

הוּא יָשֵׁן – וּמְחַיֵּךְ,

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אֶתְהַלֵּךְ…

לְאָחִי – עֲגָלָה,

כֹּה קַלָּה, עֲגַלְגַּלָה,

אֶקָחֵהוּ לְטַיֵּל

קְצָת בַּשֶּׁמֶשׁ, קְצַת בַּצֵּל.

זֶה אָחִי – טִפְּשׁוֹן קָָטָן.

תְּמוֹל טִיַּלְנוּ כֹּה בַּגָּן –

יָד קְטַנָּה שָׁלַח לָאוֹר –

הוּא בִקֵּשׁ לִתְפֹּשׂ צִפּוֹר…