צֵל־פִּתְאֹם בַּצָּהֳרַיִם.

אֵי הַשֶּׁמֶשׁ? נֶחְבְּאָה.

מַה זֹּאת? בֹּקֶר? לֵיל? עַרְבַּיִם?

הֵי, עָנָן! מָה הַשָּׁעָה?

שָׂא עֵינַיִם לַכִּפָּה –

עַל אַפְּךָ טָפְחָה טִפָּה!

גֶּשֶׁם רַד טִפִּים טִפִּים –

הוֹ! בְּגָדֶיךָ רְטֻבִּים!

עַל־כָּל אֶבֶן, עַל־כָּל־קִיר,

בַּמָּטָר, בְּיוֹם סַגְרִיר –

מִי רוֹקֵד מְאֹד מְאֹד?

מָה הֵן? טִפִּיּוֹנִיּוֹת!

טִפִּיּוֹנִיָּה נָאוָה –

שֵׁשׁ טִפּוֹת מִדַּת גֵּוָהּ,

כְּחַלְחַלָּה, צְלוּלָה כֻּלָּהּ

מֵרַגְלָהּ עַד תַּלְתַּלָּהּ.

רֹאשׁ עָנֹג לָהּ – אֵגֶל־מַיִם,

שִׂמְלָתָהּ – בּוּעָה שֶׁל מַיִם,

וְטַבַּעַת־אוֹר סְבִיבָהּ

מְהַבְהֶבֶת וְכָבָה.

טִפִּיּוֹנִיַּת שָׁמַיִם

אַל תִּגַּע בָּהּ! אַל תִּגַּע!

פֶּן פִּתְאֹם תִּהְיֶה לְמַיִם –

הֵן לִבָּהּ – דִּמְעָה זַכָּה!

בְּשׁוּלֵי שָׁמַיִם – קֶשֶׁת,

בֵּין קִרְעֵי־הָעָב – חַמָּה,

טִפִּיּוֹנִיּוֹת הַגֶּשֶׁם

נִבְלְעוּ בָּאֲדָמָה.

גַּרְגְּרִים הַרְבֵּה טְמוּנִים,

רְדוּמִים בָּאֲדָמָה.

מִי יָעִיר אֶת הַנָּמִים?

– – – לַיְלָה. חֹשֶׁךְ. דְּמָמָה.

לַיְלָה. חֹשֶׁךְ. דְּמָמָה.

רוּחַ רַךְ רוֹחֵף,

מְלַטֵּף לָאֲדָמָה,

מְרַפְרֵף, חוֹלֵף.

לַיְלָה. חֹשֶׁךְ. הַס הַיְּקוּם,

וּבַדּוּמִיָּה –

לַגַּרְגֵּר לוֹאֶטֶת: “קוּם!”

טִפִּיּוֹנִיָּה.