נְמַלְמָלָה בִּשְּׁלָה דַּיְסָה

שָׁבְסָה שְׁבִיסָהּ, כָּבְסָה כְּבִיסָה,

סִדְּרָה מִטָּה, נִקְּתָה בֵּיתָהּ

וּבַמְּזָוֶה מָצְאָה פְּרוּטָה.

שָׂמְחָה, רָקְדָה הַנְמָלָה:

פְּרוּטָה מָצָאתִי! – מִלְמְלָה –

וּמָה אֶקְנֶה בָּהּ? מָה אֶקְנֶה?

קָנֶה מָתוֹק? אֶקְנֶה קָנֶה?

תִּפֹּל קְלִפָּה עַל הָרִצְפָּה –

הַבַּיִת יִמָּלֵא אַשְׁפָּה!

אֶקְנֶה אֱגוֹז? שָׁקֵד אֶקְנֶה?

רַק אֲפַצֵּחַ – וְהִנֵּה –

תִּפֹּל קְלִפָּה עַל הָרִצְפָּה –

הַבַּיִת יִמָּלֵא אַשְׁפָּה!

אוּלַי אֶקְנֶה פְּרִי רַעֲנָן?

אַגָּס? תַּפּוּחַ? דֻּבְדְּבָן?

יִפֹּל חַרְצָן, תִּפֹּל קְלִפָּה –

הַבַּיִת יִמָּלֵא אַשְׁפָּה!

חָשְׁבָה, חָשְׁבָה הַנְּמָלִית

וְלֹא יָדְעָה מָה לְהַחְלִיט.

חָשְׁבָה, חָשְׁבָה –

פִּתְאֹם קָפְצָה!

מָצְאָה עֵצָה –

וּבְרִיצָה –

הָלְכָה לַשּׁוּק הָלוֹךְ וָשׁוֹב

קָנְתָה כַּעַךְ מָתוֹק וָטוֹב.

כַּעַךְ מָתוֹק וָטוֹב – עִם חוֹר

וּמְצִיצָה בּוֹ שֶׁמֶש אוֹר.

אָכְלָה סָבִיב

    סָבִיב לַחוֹר,

נָתְנָה פֵּרוּר

    גַּם לְצִפּוֹר.

עַל הָרִצְפָּה

    הִבְרִיק הָאוֹר

אֲשֶׁר נָפַל

    מִתּוֹךְ הַחוֹר.