על תולדות בית הקברות האנגליקני ביפו נכתב בכתב העת ‘עתמול’ (מס' 225). בית הקברות העתיק הנמצא בקצה סמטה בין הבתים 19–17 ברחוב יפת, נחנך ב-17 במרס 1842, עם הבאתם לקבורה של תשעה ספני ספינה בריטית שטבעו בשעת סערה כשספינתם נסחפה מנמל יפו. חלקת בית הקברות נרכשה ימים ספורים לפני כן בידי הבישוף הפרוטסטנטי הראשון בירושלים, מיכאל שלמה אלכסנדר, שהגיע לירושלים בינואר אותה שנה. הוא היה בנו של רב יהודי מהעיירה שונלנק שבפרוסיה, שהוסמך גם הוא לרבנות, ובשנת 1822 התמנה לרב העיר נוריץ' באנגליה. הוא המיר את דתו והפך כומר בכנסייה האנגליקנית. רכישת חלקת בית הקברות ביפו הייתה הרכישה הראשונה של הכנסייה בארץ-ישראל, והוא קדם לזה הנמצא היום על הר-ציון.

בבית הקברות ביפו נקברו בני הקהילה הפרוטסטנטית עד מלחמת העולם הראשונה. לאחריה הם נקברו בבית הקברות החדש ברחוב קדם, סמוך לבתי הקברות החדשים של הכתות הנוצריות האחרות. לא כל הקברים שרדו בבית הקברות הנסתר מן העין, אולם נותרו בו קברי דמויות חשובות בתולדות העיר. ב-11 באפריל 1866 הובא לקבורה הרופא הבריטי המפורסם ד"ר תומס הודג’קין שליווה את סיר משה מונטפיורי במסעו הרביעי לארץ. הוא נפטר ממחלת הדיזנטריה, ומונטפיורי הציב על קברו אובליסק גרניט וסביבו גדר ברזל. באוקטובר אותה שנה נקברו במקום ג’ורג קלארק ושני בניו חברי הקהילה האמריקאית, שהגיעו בספטמבר עם הכומר אדמס כדי לייסד את המושבה האמריקאית ביפו.

בשנת 1875 הועברה לבית הקברות מצבת הגנרל הבריטי אדוארד תומס מיצ’ל. הוא מת ב-24 בינואר 1841 לאחר שפיקד על כוחות צבא בריטניה שהגיעו כדי לסייע לתורכים לגרש מהארץ את צבא הפולש המצרי איברהים פחה, בנו החורג של מוחמד עלי. זה השתלט על ארץ-ישראל וסוריה בשנת 1931, ושלט בה במשך כעשר שנים. הגנרל נקבר במצודת סידני סמית בפינה הדרום מזרחית של חומת יפו, וקברו הועבר כשזו נמכרה למסדר הנזירות סנט ג’וזף שהקימו עליו את בית החולים הצרפתי, המשמש היום כמלון מפואר. ב-11 במאי 1911 נקברה בבית הקברות ג’ין וולקר ארנוט, שייסדה בשנת 1863 את בית הספר לבנות ‘טאביתא’ הפועל עד היום סמוך למקום.

בית הקברות הנחבא הוזנח במהלך השנים ומצבו הלך והדרדר. מצבות השיש התפוררו, והצלבים נותצו. טקס הזיכרון האחרון במקום התקיים בשנת 1966 ליד קברו של ד“ר הודג’קין, כששר הבריאות ישראל ברזילי הגיע עם שגריר בריטניה וקבוצת רופאים שוחרי הרופא הדגול כדי לחלוק לו כבוד במלאת מאה שנים למותו. מצבו הירוד של המקום הביא את שגרירות בריטניה לפנות למשרד החוץ הבריטי כדי שיקצה שלושים וחמש ליש”ט לתחזוקה שנתית של המקום. המשרד סירב בטענה כי המקום אינו משמש לקבורת אנשי צבא בריטיים. הגנרל תומס מיצ’ל נשכח, ומצבת השיש הלבנה שלו החלה לנטות על צידה ומוט ברזל הוצב כדי למנוע את התמוטטותה.

ההיסטוריונית האמריקאית ד“ר אמלי קאס, ובעלה הרופא ד”ר אדוארד קאס, שלימדו בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, כתבו בשנת 1988 את הספר המקיף ביותר על תולדות חייו של ד"ר הודג’קין. בין השאר על הפרקים בחייו שהוקדשו לתיקון עולם וסיוע לאבוריג’ינים באוסטרליה ולעבדים בארצות הברית. הם התוודעו לקברו כשהגיעו לביקור בארץ. במהלך השנים הם דאגו לניקיון סביבת קבר הרופא בתרומה שנתית שהעבירו לבית הספר ‘טאביתא’ באמצעות ‘אגודת הרופאים האמריקאים ידידי ישראל’ בבוסטון, שאדוארד היה ממייסדיה. היא נוסדה בשנות השישים כדי להעמיד לרשות ישראל סיוע של רופאים במקרה של אסון רב ממדים. האגודה המונה אלפי רופאים קיימת עד היום, ומקיימת מידי שנה מפגשים עם רשויות החירום בארץ.

בדצמבר 2014, כשמלאו לד“ר אמילי קאס 86 שנים ומצב בריאותה החל להידרדר, היא החליטה להביא לארץ את ארבעים צאצאיה כדי לסייר בה בפעם האחרונה. במשך שבוע התלוותה אליהם לסיורים המודרכים על כיסא הגלגלים אליו היא מרותקת. ביום האחרון לסיור בארץ הגיעו בני המשפחה לבקר את חלקת הקבר של ד”ר הודג’קין, לו הקדישה את חייה. צעירי המשפחה נשאו את כיסא הגלגלים על כפיים אל חלקת הקבר שהנגישות אליה קשה. אמילי הזדעזעה ממצבו המוזנח של בית הקברות שהיה מכוסה בפסולת ועשבייה, ובו היו פזורים שברי צלבים ומצבות. לכתבת ‘מוסף הארץ’ דליה קרפל, שראיינה את אותה שעות ספורות לפני שעזבה את הארץ, היא אמרה: “עצוב לגלות כמה שבית הקברות מוזנח. חשבתי שבמדינת היהודית חולקים כבוד לקברים” (מוסף הארץ, 28.2.2014).

אמילי המזועזעת החליטה לסייע בשיקום המצבות ולשיפור מצבו של בית הקברות, והעבירה תרומה באמצעות אגודת הרופאים שייסד בעלה. באפריל 2014 החלה עבודת השיקום שחייבה ניקוי יסודי של המקום מצמחייה עיקשת של עשרות שנים שכיסתה את המקום. שברי המצבות אוחו, וצלבי שיש חדשים הוצבו על המצבות במקומם של אלה שנותצו. שלושת קברי משפחת קלארק שעמדו על סף התפוררות, חוזקו ותוקנו. סביב אובליסק הגרניט של ד"ר הודג’קין הותקנה רחבת אבן, וגדר הברזל החלודה הוצבה עליה לאחר שיפוץ. באפריל 2016, במלאת מאה וחמישים שנה למותו הרופא הדגול, התקבצו סביב קברו רופאים ומכירי זכרו. בפינת בית הקברות, תחת מעטה עפר, נחשף קבר של תינוק. אחד מתאומי בניו של הכומר לונגלי הול, שסיפור משפחתו מסופר בין מאמרי האתר כאן. לאחר סיום השיפוץ הצטרפה גם שגרירות בריטניה ושקמה את קברו של הגנרל הנשכח מיצ’ל, והוא הוצב מחדש על מקומו ונוקה. קולונל נייג’ל ג’פרסון, הנספח הצבאי הבריטי, נטל לידיו את חפירה וסייע בעבודה. הוא קצין תותחנים והשתייך ליחידה עליה פיקד הגנרל מיצ’ל.

הנספח הצבאי הבריטי מסייע בעבודה

בית הקברות בדצמבר 2013

בית הקברות לאחר השיקום

שיקום קבר הגנרל