עַל זְמַן וְעַל חוּץ / ישראל אפרת

הַאֶצְבֹּט מִלָּה מִבֵּין נִיצוֹצוֹת עֲרָפֶל רָחוֹק: בְּלִימָה, בְּלִימָה נִפְתַּחַת, צִדְפָּה קוֹרַעַת לוֹעָהּ וְחוֹשֶׂפֶת בְּרַק אוֹר תַּחַת לְשׁוֹנָהּ?

אֵיךְ מֻשָּׂגַי רָצִים-נִדְחָקִים זֶה לְתוֹךְ זֶה בְּקָרְבָם אֵלָיו כִּמְבַקְּשִׁים מַחְסֶה הֲדָדִי!

רְאֵה, עָבֵי לַיְלָה נוֹסְעִים שְׁיָרוֹת שְׁיָרוֹת

בַּאֲלַכְסוֹן עַל פְּנֵי שַׁחַק צָפוֹנָה

(הַנִּילוּס גּוֹאֶה),

נוֹסְעִים וּבָאִים אֶל כּוֹכָב וּמְקַבְּלִים

קְרִיצַת עַיִן: שָׁלוֹם

וְהָלְאָה לְכוֹכָב אַחֵר,

וּמְנֻעְנָע כְּמוֹ בְּרֶדֶם אֲנִי חָשׁ רִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי

תְּנוּעָתוֹ שֶׁל עוֹלָם תּוֹךְ הַחוּץ הַגָּדוֹל

וּנְשִׁימָה עַל מִצְחִי.

לֹא כָּל כָּךְ פִּתְרוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּמוֹ חִדּוּד חִידָתוֹ

כִּי לֹא מֻכְרָח, יְדִידִי, כְּלָל וּכְלָל לֹא מֻכְרָח שֶׁאֵישָׁם יְתַקְתֵּק כְּמוֹ שָׁעוֹן הַמַּעֲנֶה הָאַחֲרוֹן הַסּוֹגֵר – וְסוֹף לַעֲמָלוֹ הָעִוֵּר שֶׁל הַחֹלֶד הַהוּא וְלַחֹלֶד עַצְמוֹ, כִּי מַה חֹלֶד שֶׁאֵינֶנּוּ חוֹלֵד?

בְּעִמְקֵי הֲוָיָה אוּלַי סוֹד שֶׁהוּא סוֹד. שֶׁהוּא סוֹד

סוֹד הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב תּוֹךְ תּוֹכוֹ חֶלְזוֹנִית וְנוֹפֵל דֶּרֶךְ חוֹר בִּקְצֵה הַקּוֹנְכִית אֶל תּוֹךְ יָם –

הַאֵינְךָ מַאֲזִין נְקִישׁוֹתָיו כְּמוֹ כַּדּוּרֹנֶת פִּינְג פּוֹנְג בִּמְצָרֵי קִמְרוֹנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים עַד יֵצֵא לַחָפְשִׁי? –

וְשֶׁמָּא לֹא אָדָם הָעוֹמֵד לִפְנֵי עוֹלָם אֶלָּא עוֹלָם עוֹמֵד לִפְנֵי אָדָם וְשׁוֹטֵחַ כַּפָּיו וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹתָיו

אוֹ לִפְנֵי מִישֶׁהוּ אַחֵר

כִּי יֵשׁ שְׁאֵלוֹת בָּעוֹלָם עַצְמוֹ שֶׁתַּחְתָּן כּוֹאֲבִים מַעֲמַקִּים

וַאֲנִי, מָה אֲנִי? מִין יְצִיר

שֶׁיּוֹדֵעַ הֲמוֹן דַּעַת בְּלִי דַעַת מַה זֹּאת הוּא יוֹדֵעַ

שֶׁמּוֹשִׁיט זְרוֹעוֹת בֶּחָלָל בְּלִי דַעַת בְּדִיּוּק לְאָן

שֶׁדּוֹפֵק בַּחֲרָטָה עַל חָזֵהוּ בְּלִי דַעַת הֶחָזֶה עַל שׁוּם מָה.

וְכָךְ נוֹצַר הָעוֹלָם מִמֵּרִידְיָנִים דַּקִּים שֶׁל גִּשּׁוּשׁ בֵּין קֹטֶב אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ

וְנִרְקַם הַשִּׁיר וְהַכְּאֵב

כְּהִמְהוּם עַמּוּדִים מְבֻקָּעִים אָהַבְתִּי לְחַבֵּק וּלְהַאֲזִין בְּצִדָּן שֶׁל דְּרָכִים אֲרֻכּוֹת –

שִׁירִי, עַמּוּד חַיַּי הַמְבֻקָּעַ שֶׁכֹּה פִּתְאֹם נִתְרַשְׁרֵשׁ!

אֲכַנֵּהוּ פְּתִיחוּת –

ט 🔗

מִלִּים – מָה הֵן מִלִּים?

תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ

וּרְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת עַל הֶחָזֶה הָרָזֶה –

וּשְׂפָתַיִם חִוְרוֹת

צִפָּרְנַיִם בָּהֶן יְחַטֵּט

הַפַּיְּטָן בִּבְשָׂרוֹ

חַטֵּט וְדַמֵּם עַד בְּאֵר –

עַד כָּחֹל וְצוֹנֵן תּוֹךְ אָדֹם

אָז עֵינַיִם עַל פִּי הַבְּאֵר

צוֹפוֹת לְכוּדוֹת

בְּמִין נַרְקִיסִיזְם הָפוּךְ

אֶל הַדְּמִי הָאָפֵל שֶׁל עַצְמָן

פָּצוּעַ וְנִדְעָךְ יָקוּם הַפַּיְּטָן

חֲלוּץ תְּפִלָּיו

וְהַנְּיָר הֶחָלָק מַבִּיט אַחֲרָיו

בְּרַחֲמִים לְבָנִים.

תם