למתי כץ

קָרָאתִי בְּךָ לְעַצְמִי הָאוֹבֵד.

מִי אַתָּה?

הֵד.

מַעְגָלֵינוּ חוֹתְכִים.

הַאֶחֱטָא,

כִּי אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ?

קוֹל קֶשֶׁת צוֹרֶדֶת

כִּנּוֹר שֶׁאֵינוֹ,

חוֹתֶכֶת כְּחֶרֶב קֵהָה

מֵיתָר חַם לֹא־נֶחְתָּךְ.

מְמַלֶּטֶת זִיקִים בּוֹהֲקִים

בֵּין שְׁתִיקוֹת.

“עִם בּוֹא שֶׁמֶשׁ” –

חַי שִׁירִים:

בְּשׁוּלֵי־הַשָּׂדוֹת,

בְּמַחְתֵּכוֹת־הַכְּרָךְ,

בְּזִקּוּרֵי־חֲרשֶׁת,

בְּפַחֲדֵי־דּוֹר.

רֶטֶט־פֶּרַח־וָשֹׁרֶשׁ,

אַהֲבָה רוֹאָה־כֹּל, חָשָׁה־כֹּל:

עֵין־חָכָם קַדְמוֹן.

פְּסוּקֶיךָ – אִיִּים זוֹהֲרִים בְּנִיצוֹץ,

אוֹרִים וּפָרִים.

בְּאָהֳלֵי־חֲלוֹם תִּצְעַד.

וְתִחְיֶה –

עִם כָּל רֶנֶן נוֹבֵט,

תִּהְיֶה

שִׁיר־תָּמִיד

בִּלְבָבוֹת מִתְחַלְּפִים.

אֲבִיבְךָ

יַאֲבִיב אֲבִיבִים בְּנַעֲרוֹת וּנְעָרִים.

פַּיְטָנִים, אַחֲרֶיךָ יָבוֹאוּ,

אִתְּךָ וּמִמְּךָ יַעֲלוּ, סְחַרְחָרִים,

    בְּסֻלַּם פִּיגוּמֶיךָ.

אֵין־סוֹף שָׁרֳשֶׁיךָ –

       רִקְמָתָם.