הֲפָרַשׂ לַיְלָה עַל יוֹם כְּנָפוֹ / וְעֵת דִּמָּה לְכַסּוֹתוֹ חֲשָׂפוֹ ־

וְרָדַף אַחֲרֵי שֶׁמֶשׁ לְחָיָיו / ־ וְלוּ צֶדֶק רְדָפוֹ לֹא רְדָפוֹ ־

כְּיָרֵחַ סְבָבוֹ זֵר יְרַקְרַק / וְהֶעָנָן אֲפָפוֹ עֵת אֲסָפוֹ

כְּמוֹ אָמִיר הֲדַס נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב / וְהָרוּחַ בְּלִי רוּחַ יְנִיפוֹ

– וּבָחַר בַּהֲדַס הָאֵל לְצַוּוֹת / וְלָקַחַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן עֲנָפוֹ ־

וְנִשְׁאַרְתִּי קְצַר עַיִן לְהַבִּיט / וְצוֹפָיו אָמְרוּ לִי: מַה לְּךָ פֹה

יְדִידַי, דַּבְּרוּ אֵלָיו חֲלָקוֹת / וְיָשִׁיב אֶת לְבָבוֹ אָז שְׂעִפּוֹ

וְהוּא פִזַּר דְּמָעַי עֵת אֲסַפְתִּים / וְעֵת נִפְזַר לְבָבִי הוּא אֲסָפוֹ

וְלוּ הֻשְׁלַךְ בְּשֵׂאתוֹ הַתְּלָאוֹת / בְּקֶרֶב אוּר נְבוּכַד ־ לֹא שְׂרָפוֹ

אֱמֹר לַיּוֹם וְיִרֶף, כִּי אֲנִי בוֹ / בְּמַצְרֵף הָעֳנִי שֶׁבַע צְרָפוֹ

קְרָאוּנִי: ״טְרֹף טֶרֶף!״ ־ עֲנִיתִים: / אֲבָל כֶּרֶם כְּסִיל בֹּסֶר קְטָפוֹ

וְלוּ טוֹב לָאֲרִי חָצִיר, וְיָשָׁר / בְּעֵינֵי הָאֲרִי עֵשֶׂב ־ טְרָפוֹ

וְנַפְשִׁי לֻמְּדָה בַּקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת / עֲדֵי נָקֵל בְּעֵינָהּ סוּף וְיָפוֹ

וְחָלִילָה לְנַפְשִׁי מִהְיוֹת אִישׁ / יְרַדֵּף הַזְּמַן אַחַר הֲדָפוֹ

אֲבָל אֶהְיֶה לְעוֹלָם רַב וְנָדִיב / יְדַכֵּא הַזְּמַן תַּחַת כְּנָפוֹ

וְאִם לֹא יִזְּלוּ יוֹרֶה עֲנָנָיו / וְאִם לֹא יַעֲרֹף לֶקֶשׁ עֲרִיפוֹ

וְאִם תָּנִיף אֲדָמָה אַחֲרֵי אִישׁ / וְאִם בִּי מָאֲסָה מִהְיוֹת צְנִיפוֹ ־

וְרָעַת הָאֲדָמָה לִי כְּטוּבָהּ / וְגַם רוֹשׁ הַזְּמַן עִמִּי כְּצוּפוֹ.