ומשיריו היפים על רחוק הידידים

נֶפֶשׁ כְּנַף יָגוֹן מְנוֹפֶפֶת, / הַאַתְּ אֱלֵי דוֹדֵךְ מְעוֹפֶפֶת?

נִסְתַּר כְּאֵב לִבָּהּ בְתוֹךְ חִכָּהּ, / לוּ חִפְּשׂוּ בָהּ מָצְאוּ תֹּפֶת

כִּמְעַט וְאָמוּת בַּנְּדוֹד, לוּלֵי / יוֹנָה עֲלֵי אָמִיר מְצַפְצֶפֶת

תִּבְכֶּה עֲלֵי דוֹדָהּ וְתִסְפֹּק עַל / כַּפָּהּ וְעַל לִבָּהּ מְתוֹפֶפֶת

מָה רָאֲתָה כִּי עָשְׂתָה תֵבֵל / תֶּבֶל כְּמוֹ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת?

תַּפְרִיד לְבָבוֹת נִקְשְׁרוּ קֶשֶׁר / אַמִּיץ, וְהַצֶּדֶק מְסַלֶּפֶת

תִּרְחַף, אֲבָל תִּבְכֶּה עֲלֵי נֶפֶשׁ / פֶת

בַּל יָדְעָה מֵהַזְּמַן נַפְשִׁי, / לֹא יָדְעָה כִּי הִיא מְכַשֶּׁפֶת.