שׁוֹבָב וּשְׁמוֹ לוֹט. הָיָה לְלוֹט שׁוֹט וְהִכָּה בוֹ תָמִיד אֶת הַיְלָדִים. יָרְאוּ כָּל הַיְלָדִים מִפְּנֵי לוֹט וְהַשּׁוֹט. בָּא אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר יְהוֹשֻׁעַ וְהֵבִיא אִתּוֹ צַעֲצוּעַ. רָאָה לוֹט, לָקַח אֶת הַשּׁוֹט, הִכָּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְגָזַל מִמֶּנּוּ אֶת הַצַּעֲצוּעַ.
בָּא אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר זֶרַח וְהֵבִיא אִתּוֹ פֶּרַח. רָאָה לוֹט, לָקַח אֶת הַשּׁוֹט, הִכָּה אֶת זֶרַח וְגָזַל מִמֶּנּוּ אֶת הַפֶּרַח. יָרְאוּ כֶּל הַיְּלָדִים מִפְּנֵי לוֹט וְהַשּׁוֹט, וְלֹא הֵבִיאוּ אִתָּם כָּל דָּבָר אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר. אֶפְרַיִם לֹא הֵבִיא אֶת הָאָפְנַיִם, עֲקִיבָא לֹא הֵבִיא אֶת הָעֲנִיבָה, וּמִיכָה לֹא הֵבִיא אֶת הַשִּׂיכָה. כָּל יֶלֶד יָרֵא מִפְּנֵי לוֹט וְהַשּׁוֹט.
לָמַד בְּבֵית־הַסֵּפֶר יֶלֶד קָטָן אֶחָד וּשְׁמוֹ חִזְקִיָּה. הָיָה חִזְקִיָּה חָכָם וָטוֹב. אָהֲבוּ אוֹתוֹ כָּל הַיְלָדִים. פַּעַם אַחַת בָּא אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר חִזְקִיָּה, וְהֵבִיא אִתּוֹ לַחְמָנִיָּה. רָאָה לוֹט, לָקַח אֶת הַשּׁוֹט [.] חָפֵץ לְהַכּוֹת אֶת חִזְקִיָּה וְלִגְזוֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַלַּחְמָנִיָּה. בָּרַח חִזְקִיָּה מִפְּנֵי לוֹט וְהַשּׁוֹט, רָץ רָחוֹק רָחוֹק אֶל הַשָּׂדֶה וְרָאָה שָׁם כְּלַבְלֵב שָׁחוֹר עוֹמֵד.
קרא חזְקיָּה לַכְּלַבְלֵב.
– כְּלַבְלֵב, כְּלַבְלֵב! בּוֹא אֵלָי!
הֵא לְךָ אֹכֶל, רוּץ אַחְרָי!
בָּא הַכְּלַבְלֵב, כִּשְׁכֵּש בַּזְנַבְנֵב, הִבִּיט עַל חִזְקִיָּה וְעַל הַלַּחְמָנִיָּה.
הָלַךְ חִזְקִיָּה וְהַכְּלַבְלֵב רָץ אַחֲרָיו. הָלַךְ חִזְקִיָּה עַד אֲשֶׁר בָּא אֵצֶל גַּן אֶחָד. שָׁם הִסְתַּתֵּר לוֹט וּבְיָדוֹ הַשּׁוֹט, הוּא חִכָּה לְחִזְקִיָּה לִגְזוֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַלַּחְמָנִיָּה. שִׁלַּח בּוֹ חִזְקִיָּה אֶת הַכְּלַבְלֵב.
– כְּלַבְלֵב, כְּלַבְלֵב! נְבַח, נְבָח!
הַשּׁוֹט מִלּוֹט קַח, קָח!
הִתְנַפֵּל הַכְּלַבְלֵב עַל לוֹט, גָּזַל ממֶּנּוּ אֶת הַשּׁוֹט, וְנָתַן אוֹתוֹ לְחִזְקִיָּה בְּעַד הַלַּחְמָנִיָּה. לָקַח חִזְקִיָּה אֶת הַשּׁוֹט וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אל תּוֹךְ הַגָּן. עָמַד לוֹט וּבָכָה.
עָמְדוּ כָל הַיְלָדִים צָחֲקוּ לוֹ וְקָרְאוּ:
לוֹט, לוֹט! אֵין הַשּׁוֹט!
בְּכֵה לוֹט! בְּכֵה לוֹט!
לְמָחֳרָת בָּאוּ כָל הַיְלָדִים אֶל בֵּית הַסֵּפֶר וְהָיוּ עֲלִיזִים מְאֹד.
יְהוֹשֻׁעַ הֵבִיא אֶת הַצַּעֲצוּעַ, אֶפְרַיִם – את הָאָפנַיִם, זֶרַח – אֶת הַפֶּרַח, עֲקִיבָא – אֶת הָעֲנִיבָה, וּמִיכָה – אֶת הַשִּׂיכָה. רַק הָאֶחָד הָיָה לוט, שֶׁבָּא בְּלִי הַשּׁוֹט. הוּא הִבִּיט עַל כָּל הַיְּלָדִים הָעֲלִיזִים וְהָיָה עָצֵב מְאֹד.
