ולו מתהלל ומתפאר

אֱמֹר לָאוֹמְרִים "כָּלוּ עֲלוּמָיו – / וְעוֹד לֹא פָרְחוּ נִצֵּי כְרָמָיו,

וְקָצָר הַזְּמָן מִתֵּת רְצוֹנוֹ / וְתֵבֵל ־ מִשְּׂאֵת הָרֵי זְמָמָיו,

וְכָל כָּבוֹד בְּעֵינָיו קַל, וְנָקֵל / הֱיוֹת כִּימָה וְעָשׁ תַּחַת פְּעָמָיו:

אֲשֶׁר הָפְקַד עֲלֵי הַר הַתְּבוּנָה / וְשִׂדֵּד אַחֲרָיו עִמְקֵי תְלָמָיו,

וְכִסּוּ כָל פְּנֵי תֵבֵל אֲמָרָיו / וְנָגַהּ אוֹר לְשָׁמָיו עַל לְשָׁמָיו.

וְלָכֵן מָאֲסָה נַפְשׁוֹ בְנֵי אִיש / וּמָאַס הַזְּמָן, עַד כִּי חֲכָמָיו

וְעַד כִּי אוֹהֲבָיו חִלֵּל בְּרִיתָם / וְלֹא פָנָה אֱלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמָיו" ־

אֱמֹר לַפּוֹקְדִים עָלַי: עֲדֵי אָן / תְּרִיבוּן אִישׁ, אֲשֶׁר רַבּוּ חֲרָמָיו

וְשָׁכַח, מֵאֲכֹל רֶגַע שְׁאֵרוֹ / וְעַצְמוֹ, מֵאֲכֹל לַחְמוֹ וּמֵימָיו ־

וְלֹא יִשְׁכַּח לְהַשְׁקוֹת עֵץ אֲהָבִים / וְלֹא יִמְנַע וְלֹא יִגְרַע גְּשָׁמָיו!

יְשַׁלֵּם הַיְדִידוּת בַּיְדִידוּת ־ / וְיַמְטִיר אֵשׁ מְלַהֶטֶת לְקָמָיו,

וְעֵת יִחַר לְבָבוֹ בָּחֳרִי־אַף ־ / שְׁחָקִים יִרְעֲשׁוּ מֵעֹז רְעָמָיו.

וְלוּ רֵעַ יְהִי בוֹגֵד כְּנַחַל ־ / אֲזַי עִמּוֹ מְשָׁכוּהוּ זְרָמָיו,

וְגָדַל מִנְּשׂא פֶשַׁע יְדִידוֹ ־ / וְלֹא מֵאֵן לְכַפֵּר אֶת אֲשָׁמָיו.

וְאֵינֶנִּי כְגֶבֶר יַעֲנֶה רַךְ / וְיָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו ־

וְיֵשׁ אִישׁ יַעֲמֹד לִפְנֵי אֲנָשִׁים / כְּמוֹ כֹהֵן אֱדוֹם לִפְנֵי צְלָמָיו.