בּועידה הלוֹנדוֹנית המפוּרסמת, הועידה הציוֹנית העוֹלמית הראשוֹנה לאחר המלחמה, הועידה אשר בּה נגלָה לעין השמש השבר הגדוֹל, המוּסרי והחָמרי, אשר הוּשבּרה התנוּעה הציוֹנית, בּישׂר לנוּ הד"ר וייצמן על “המוֹעצה הכּלכּלית” (“איקוֹנוֹמיק בּוֹרד”) אשר נוֹסדה, ועל אַדירי ישׂראל וזאטוּטיו אשר הוֹאילוּ לתת ידם למפעל הארץ־ישׂראלי הזה. הדבר היה כּוּלוֹ עטוּף הוֹד מסתוֹרין. אנשי־השם לא הרשוּ לוייצמן לפרסם את שמוֹתיהם מעל הבּמה הציוֹנית לעיני הרחוֹב. תפקידוֹ של המוֹסד היהוּדי־הבּריטי הלָזה אף הוּא לא נתחוור בּועידה לפני הצירים הפּשוּטים. מוֹסד שמַכריזים על יצירתוֹ ועל חשיבוּתוֹ מעל הבּמה הציוֹנית ויחד עם זה אין להסתדרוּת הציוֹנית, הפּשוּטה, ההמוֹנית, כּל שליטה עליו, ויחד עם זה יש לוֹ, כּנראה, איזה כּוֹח של פּיקוּח והשגחה עליוֹנה, ויחד עם זה לוֹקחים בּו חלק – בּאיזוֹ צוּרה? – גם בּאי־כּוֹח ההסתדרוּת הציוֹנית.

הענין נשאר מוּקשה ותמוּה וּבלתי־מוּסבּר עד היוֹם, אוּלם בּפני אמוּנה בּאדירים מי יעמוֹד? וּמפּעם לפעם היוּ חוֹלפוֹת בּעתוֹנוּת היהוּדית ידיעוֹת טוֹבוֹת מבשׂרוֹת על הגדוֹלוֹת אשר ה“איקוֹנוֹמיק בּוֹרד” אוֹמר לעשׂוֹת. והנה נתפּרסם עכשיו הדין־וחשבּוֹן של ה“איקוֹנוֹמיק בּוֹרד” משנת 22־ 1921, וה“יוּדישה רוּנדשוֹי” מוֹסרת את תמציתוֹ:

האֶכּסקוּטיבה של ה“איקוֹנוֹמיק בּוֹרד” מוּרכּבת מאת האדוֹנים: סיר אַלפרֶד מוֹנד (יוֹשב־ראש), ג’ימס רוֹטשילד (סגָן) א. בּליסלא, זיגמוּנד סמוּאל, ליאוֹנַרד כּהן, ד“ר אביגדוֹר גוֹלדסמית (בּא־כּוֹח יק"א), פּרוֹפסוֹר ח. וייצמן ויוֹסף קוֹבן (בּאי־כּוֹח ההסתדרוּת הציוֹנית), ד”ר הלפּרין ויעקבּוּס כּהן ( יוֹעצים).

המכשיר הפינַנסי של ה“בּוֹרד” הוּא – “פַּלֶשׂתין קוֹרפּוֹריישן לימיטד”, אשר בּוֹ יוֹשב ראש סיר רוֹבֶּרט וֶלי כּהן, וחבר ההנהלה – המצבּיא רוֹבֶּרטסוֹן. המנהל למעשׂה – א. גוֹלדוַסר.

עד אישוּר המַנדט – מסַפּר הדין־וחשבּון – לא היתה המוֹעצה יכוֹלה להיוֹת אַקטיבית. עד הֵנה חתמוּ על מניוֹת של החברה בּסך 75.800 לי"ש. החברה השקיעה בּארץ־ישׂראל:

בּחברת המלח בּעתלית – 15,000 לי“ש; בּחברת בּנין המחסנים – 2,850 לי”ש; בּבּנק המרכּזי למוֹסדוֹת שיתוּפיים – 5,000 לי“ש. בּסך־הכּל – 22,850 לי”ש.

ה“יוּדישה רוּנדשוֹי” מציינת, כּי מכּל רכוּשה של החברה המגיע בּסך־הכּל ל־75,800 לי“ש הוּשקע רק הרבע בּארץ־ישׂראל. היוֹת שלא פּעם נזקף מפעלוֹ של רוּטנבּרג לזכוּתוֹ של ה”איקוֹנוֹמיק בּוֹרד" מנסה העתוֹן לשעֵר, כּי ודאי נשמר שאר ההוֹן בּשביל מפעל החישמוּל. אוּלם מי אשר אזנוֹ לקחה שמץ מן ה“עזרה” הרבּה אשר ה “איקוֹנוֹמיק בּוֹרד” נוֹתן לענינוֹ של רוּטנבּרג יחשוֹב כּי רק לצוֹן חמדה לה ה“רוּנדשוֹי”.

אוּלם איך שלא יהיה והחשבּוֹן עצמוֹ בּרוּר: הלויתנים הגדוֹלים אשר אליהם העינים נשׂוּאוֹת ולכבוֹדם מוּכנים להקריב את כּל התנוּעה העממית, הכניסוּ למפעלים מסחריים בּאָרץ – 22 אלף לי“מ! ו”אבן מאסוּ הבּוֹנים" – קרן־היסוֹד העממית, אשר נבראה בּאוֹתה הועידה הלוֹנדוֹנית מבּלי אֵמוּן וּבלי רצוֹן מצד המנהיגים ואשר עבוֹדתה הוּפרעה מצד כּמה כּוֹחוֹת בּעלי־השפּעה וחסידי שיטת־הבּיזנֶס וּמשטר הנוֹטבּלים, אוֹתה קרן־היסוֹד אשר על אי־הצלחתה אינם חדֵלים להתריע גם אוֹיבים וגם אוֹהבים, הכניסה בּאוֹתוֹ הזמן יוֹתר מ־722 אלף לי"ש.

היש תקוה כּי ראשי ההסתדרוּת הציוֹנית, הכּוֹרעים תחת עוּלה הכּבד של הדמוֹקרטיה וזוֹרקים מבּטי קנאה אֶל על, אל מוּסוֹליני, המדבּרים על נצח ישׂראל ועל עם ישׂראל וּמפרנסים את עצמם ואת העם בּאמוּנת־שוא בּזאטוּטי ישׂראל, היש תקוה כּי אלה יקחוּ לקח כּל־שהוּא?

ניסן תרפ"ג.