לִבּוּט לִי שֶׁל זְאֵב, וְשַׁלְוָתִי שֶׁל דֹּב,
הַפֶּרֶא בִּי יִצְעַק, הַשֹּׁעַם בִּי יִקְשֹׁב.
אֵינִי מַה שֶּׁאֶחְשֹׁב, אֵינִי מַה שֶּׁאֹבֶה,
אֲנִי הוּא הַקּוֹסֵם, הַקֶּסֶם הַשּׁוֹבֶה.
אֲנִי חִידָה שֶׁאֵין פִּתְרוֹן־עַצְמָהּ מוֹצֵאת,
הָרוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִרְדֹּף עַצְמָהּ יוֹצֵאת.
בַּחֹרֶף אֲנִי קֹר, בַּקַּיִץ – הַשָּׁרָב;
אֲנִי הַבַּזְבְּזָן, הַמְפַזֵּר זָהָב;
הַנַּעַר הֶעָנִי, עִם כּוֹבָעוֹ בַּצַּד,
הוֹלֵךְ וּמְצַפְצֵף, לִגְנֹב זְמַנּוֹ מְעָט.
אֲנִי הוּא הַכִּנּוֹר, הַבַּס וְגַם הַתֹּף,
כְּלֵי־זֶמֶר נוֹשָׁנִים הַמְּנַגְּנִים בָּרְחוֹב.
אֲנִי הוּא הָרִקּוּד לְאוֹר הַלְּבָנָה,
שֶׁיְּלָדִים רוֹקְדִים בַּחֲבוּרָה קְטַנָּה.
אֲנִי הוּא הַשּׁוֹטֶה, שֶׁלְּאוֹר הָעֲגֻלָּה
נַפְשׁוֹ בּוֹ כְּמֵהָה לָאָרֶץ הַכְּחֻלָּה.
וּכְשֶׁאֲנִי עוֹבֵר לִפְנֵי חֻרְבָּה – תָּמִיד
אֲנִי הָרֵיקָנוּת אֲשֶׁר מִשָּׁם תַּבִּיט.
הִנֵּה אֲנִי מוֹרָא רוֹבֵץ לִפְנֵי סִפִּי,
הַבּוֹר הַמְּצַפֶּה, אָבוֹא בּוֹ בְּאִבִּי.
הִנֵּה אֲנִי הַנֵּר, נֵר זִכָּרוֹן דּוֹלֵק.
תַּצְלוּם נוֹשָׁן, יַתִּיר, עַל קִיר אָפֹר וָרֵיק.
הִנֵּה אֲנִי הַלֵּב – תּוּגָה נֶאֱמָנָה,
אֲשֶׁר כָּמְהָה אֵלַי לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה.
הִנֵּה אֲנִי הַלֵּיל, הַמְּצַוֶּה: עֲיַף;
עֲנַן־הַלֵּיל כָּבֵד, שִׁיר־עֶרֶב שֶׁיִּרְעַף.
כּוֹכָב שֶׁמֵּעָלַי, לְמַעְלָה בֶּעָנָן,
וְרִשְׁרוּשׁוֹ שֶׁל עֵץ, צִיל־פַּעֲמוֹן, עָשָׁן.