מִי כָּךְ בּוֹכֶה? וּמִי כָּךְ שָׁר? לוּ לַפָּחוֹת בְּלֵיל

כָּזֶה מֵאֵי־מִשָּׁם בָּא קוֹל־קוֹרֵא־עֶזְרָה בִּילֵל,

לוּ לַפָּחוֹת קַו־אֵשׁ רָחוֹק נִצְנֵץ מַבְהִיק, בּוֹדֵד.

שִׁירִי שֶׁלִּי־עַצְמִי כָּבֵד – כָּאֶבֶן כֵּן כָּבֵד

בְּלֵיל כָּזֶה. שִׁירִי שֶׁלִּי־עַצְמִי אָפֹר וָקַר –

אָפֹר וָקַר כְּמוֹ אִשָּׁה בַּעֲזוּבַת נֵכָר,

יוֹשְׁבָה בַּעֲרָפֶל לוּטָה, רֹאשָׁהּ עַל כַּף כָּפוּף,

עֵינֶיהָ, אֲדֻמּוֹת מִבְּכִי, בּוֹהוֹת אֶל יָם זָעוּף.

שִׁירִי שֶׁלִּי – הוּא־הוּא הַפַּחַד הָעִוֵּר־תָּמִיד,

נוֹטֵל מְנוּחָתְךָ מִמְּךָ וְאֶת שְׁנָתְךָ מַדִּיד,

נוֹשֵׂא אוֹתָהּ אֵי־שָׁם כְּעָב בַּלַּיְלָה הַשָּׁמֵם.

הֲלֹא זֶה קוֹל שֶׁל מְקֻלָּל, הַמִּתְאוֹנֵן אִלֵּם

בְּתוֹךְ דָּמְךָ. וְהוּא דָמְךָ, אֲשֶׁר בִּילֵל פּוֹלֵט

כָּל כֹּבֶד זֶה הַשִּׁמָּמוֹן, שֶׁבְּךָ הוּא מִתְפַּשֵּׁט.

וְזוֹ הִיא הַחִידָה שֶׁלְךָ – הַצַּעַר הַגָּדוֹל,

מִמֶּנּוּ לֹא תוּכַל לָנֶצַח עַצְמְךָ לִגְאֹל.