מפעם לפעם מוציא מנהיג ממנהיגינו את ראשו מבין כתפיו ונוהם בזעף: הכל לפי החוק.

תוקפים אותו: למה נהגתם בברוטליות? למה פעלתם באווילות? למה רצתם לעשות דברים שלא צריך לעשות?

הכל לפי החוק! עונה הנוהם בנהמה.

מכים לפי החוק, עוצרים לפי החוק, הורסים לפי החוק, משמידים לפי החוק, יורים באוויר ופוגעים בלב, יורים ברגליים ופוגעים בראש, יורים ברעולי־פנים והורגים תינוקות – הכל לפי החוק.

ורק עוד שאלה אחת:

למה לא מוחקים חוק מטופש ועושים במקומו חוק חכם? למשל, שאלה ששלחו למאסר את אייבי נתן על חטא ביקוש שלום – למה לא ישבו הם במאסר על חטא הסרוב לשלום?

אילו מפלגת העבודה היתה קיימת

אילו היתה קיימת היום מפלגת העבודה, האם לא היינו מרגישים שהיא ישנה?

הלא הארץ הזאת מזועזעת מתביעתה ההולמת בה, הולמת הולם ולא מרפה: למה לא ללכת לדבר אתם עוד היום, ממש אתם, עם נציגי הפלשתינים כפי שהם, בלי כל כרכורי הסרק סחור סחור, לקום באומץ וללכת לדבר אתם על הפתרונות, סוף סוף?

למה לא לדבר אמת בגלוי, למה לא לקום באומץ ולנער את דמדומי האמת, את “לא אש”ף" אבל “כן” במחבואים, את הכניעה הזו להונאה, ואת ההתחנפות לרצון הרחוב, ואת מכירת האשליות העכורות לנרגנים השחוקים – אילו היתה מפלגת העבודה קיימת – אילו, אילו…

לא צריך נקודות

בקול רם ובלא שום כרכורים: לא צריך עשר נקודות, ולא צריך חמש נקודות, ולא צריך מתווכים ולא שליחים מתרוצצים ולא את תוכנית בייקר. צריכה רק הכרעה אחת – להחליט וללכת ולדבר אתם, עם הפלשתינים, אנחנו כמו שאנחנו והם כמו שהם. ועוד היום.

כל החלטה אחרת היא רק תרגיל דחייה, רק טכסיס עקיפה, רק ניסיון הטעייה, ורק בזבוז עוד ניסיון כושל “להרוויח” זמן ולהפסיד עולם.

כלום לא ישתנה. ורק הכיבוש ימשך, ורק המוות ימשך, ורק ההשחתה תימשך, ורק מאוחר מדי ומופסד מדי נצטרך לחזור מוכים ולעשות מה שהיה אפשר לעשות מוקדם: לדבר אתם כעת. וכל השאר – הונאה. אנחנו הם רעולי הפנים.

יזהר סמילנסקי

דבר (יב חשון תש"ן 10.11.1989): 13