טיול להיכלי האמנות והתרבות / רחל נגב

לֹא הַרְחֵק מִן הַלּוּבְר, בְּפָּרִיז,

רָאִיתִי אִישׁ זָקֵן

לָבוּשׁ הָדָר-שֶׁעָבַר,

מְדַבֵּר בְּקוֹל

אֶל סֵפֶל קָפֵֶה מַהְבִּיל.

מַה הוּא אוֹמֵר שָׁם, בְּצָרְפַתִּית,

בְּשִׁבְתּוֹ כָּךְ לְיַד שֻׁלְחָנוֹ הַקָּטָן?

וַדַּאי הוּא הַדָּבָר

שֶׁאוֹמֵר אִישׁ אַנְגְּלִי

בְּאַנְגְּלִיָה, בְּאַנְגְּלִית,

וְרוּסִי בְּרוּסִית,

וְסִינִׁי בְּסִינִית,

וְאִישׁ אַנְגּוֹלָה בְּאַנְגּוֹלִית,

אֶת שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת, בְּלִי מִלִּים,

בְּעִבְרִית,

עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת

בְּאֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ אֵלַי

מִלְּבַד הָאֱלֹהִים

הַשּׁוֹמֵעַ כָּל-לְשׁוֹנוֹת בְּנֵי הָאֲדָמָה

וְאֵינוֹ נִגָּשׁ–

כְּשֵׁם שֶׁאֵין נִגָּשִׁים אֶל יֶלֶד

שֶׁעָיֵף מִלִּבְכּוֹת,

כִּי עוֹד מְעַט וְיֵרָדֵם.

לֹא הַרְחֵק מִן הַלּוּבְר בְּפָּרִיז

רָאִיתִי

כִּי הַבֶּכִי

– שֶׁיָּצָאתִי לְבַקֵּשׁ

סָגוּר בָּאֶבֶן, חָרוּת בַּבַּד,

נָטוּף בַּצֶּבַע, מְרַחֵף בַּמַּנְגִינָה –

הִנֵּהוּ כַּאן בְּמִשְׁקַע הַסֵּפֶל הָרֵיק.

הִנֵּהוּ בַּפְּסָלִים

הַעֲשׂוּיִים בָּשָׂר וּכְאֵב

שֶׁהֻשְׁלְכוּ כִּלְאַחַר יָד

בָּאֲטֶלְיֶה הַגָּדוֹל

שֶׁל אָמַּן הָאָמַּנִים.

וְתָמַהְּתִּי

לָמָּה זֶה יָצָאתִי

לְבַקְּשׁוֹ

בַּמֶּרְחַקִּים.