צבי עלג – העלם יפה המראה המגמגם לשם התחנחנות.  ↩

ואנה פנה עפר – על פי שיר השירים ו א: אנה פנה דודך.  ↩

מקטר – מבושם.  ↩

מקטר מר דרור ולבונה ־ על פי שיר השירים ג ו: מקטרת מר ולבנה; שמות ל כג: מר דרור.  ↩

כסה מאור הלבנה – ביפיך. השוה להלן קצג 2: אשר אמר לסהר בעלותו התראה את מאור פני ותרא.  ↩

בלשון רך – על פי משלי כה טו: ולשון רכה.  ↩

שם פה – על פי שמות ד יא: מי שם פה לאדם…הלא אנכי יי.  ↩

דבּר בלשון עלגת, בדבור מתחנחן, ובטח באל הנותן פה אפילו לעופות העלגים בעת בואם. לתור וסיס בעת באנה – על פי ירמיה ח ז: ותור וסיס ועגור שמרו את עת באנה.  ↩

לדבר – לומר.  ↩

גע – גש.  ↩

גשתי – נגשתי.  ↩

ענה – העידה. לשונו ענה – על פי שמואל ב א טז: פיך ענה.  ↩

סוגה…סוגה – צמוד שלם.  ↩

סוגה כמו שושנה – היפה. על פי שיר השירים ז ג: סוגה בשושנים.  ↩