— — ∪ — — —∪ — — —∪ — // — — ∪— — —∪ — — —∪ —
רַעְיָה, צְבִי מִבּוֹר־שְׁבִי־הַתְפַתְּחִי1? // רֵיחַ בְּגָדַיִךְ לְבַשְׂרוֹ שַׁלְּחִי!
הַבְמֵי אֳדָמִים2 תִּמְשְׁחִי שִׂפְתָיְכִי // אוֹ דַם עֳפָרִים3 תִּמְרְחִי עַל הַלְּחִי?
דּוֹדִים4 לְדוֹד5, תַּגְמוּל אֳהָבָיו, תִּתְּנִי, // רוּחִי וְנִשְׁמָתִי6, מְקוֹם מָהְרֵךְ7, קְחִי!
לֵב בִּשְׁתֵּי עֵינַיְכִי אִם תִּפְלְחִי — // בַּאְחַד עֲנָק מִצַּוְּארוֹנַיִךְ יְחִי8!
-
צבי מבור שבי התפתחי – האם תשחררי את חושקך ממאסר חשקך. על פי שמות יב כט: עד בכור השבי אשר בבית הבור; ישעיה נב ב: התפתחי מוסרי צוארך שביה. ↩
-
הבמי אדמים – האם במים עשויים מאבני אודם. ↩
-
עפרים – החושקים. ↩
-
דודים – אהבים. ↩
-
לדוד – לי. ↩
-
רוחי ונשמתי – על פי איוב לד יד: רוחו ונשמתו. ↩
-
מקום מהרך – במקום המהר שעלי לתת תמורתך. ↩
-
באחד ענק מצורוניך יחי – יקום לתחיה על ידי ענק (רביד) אחד מצוארך. על פי שיר השירים ד ט: באחד ענק מצורוניך. ↩