צבי לוקט ורדים בגנך ־ על פי שיר השירים ו ב: דודי ירד לגנו…לרעות בגנים וללקט שושנים; והשוה לעיל ט 7: ואתאו לבת נדיב בגנת אגוז שמה עפרים עלי שושן ללקט ולטעת; נו 18: ופזרת לבן עפרת לבנון מר אשר ארה.  ↩

אמת, ידידי, כי אוהב אני את העלם החמוד הדומה לעפר הרועה בשושנים, לכן אתה רוגז מקנאה. תשלח חרונך – שמות טו ז.  ↩

ולו ראית את אהובי בעיניך היית מתאהב בו וקץ באהבת אהוביך האחרים. שחרוך אוהביך ואינך – על פי איוב ז כא: ושחרתני ואינני.  ↩

שח – הצבי הנזכר.  ↩

רדה נא לי דבש – על פי שופטים יד ט: רדה הדבש.  ↩

את דבש מלשונך – נשיקה.  ↩

הנחטא – הנהיה חטאים.  ↩

אל חי – יהושע ג י.  ↩

בי אדוני עוונך – בי עוונך, אדוני. על פי שמואל א כה כד: בי אדוני העוון.  ↩