— — ∪— — —∪ — — —∪ — // — — ∪— — —∪ — — —∪ —
תִּטֶּה כְמוֹ תָּמָר בְּסַנְסִנָּיו1, וְתִתְ־ נַשֵּׂא כְּמוֹ אֶרֶז, וְתִסֹּב כַּצְּבִי2,
לִשְׁבּוֹת, בְּהִתְנוֹפֵף וְהִתְרוֹמֵם, לְבַב שָׂרִים, וְלֹא נִסּוּ3 הֲלִיכָה בַּשְּׁבִי4.
אֹמַר: ‘חֲבִי רֶגַע’5 לְנַפְשֵׁךְ, בַּעֲבוּר תִּחְיִי —וְלֹא תִשְׁמַע וְלֹא תָבִין חֲבִי6
אִם שִׁלְּחוּךְ לִרְבֹּב7 לְבָבֵנוּ בְּעֵת תִּתְנַפְּלִי — לִבִּי בְרֹאשׁ כֻּלָּם רְבִי8!
-
כמו תמר בסנסניו – על פי שיר השירים ז ח־ט: זאת קומתך דמתה לתמר…אעלה בתמר אחזה בסנסניו. ↩
-
ותסב כצבי – על פי שיר השירים ב יז: סב דמה לך דודי לצבי. פעם תטה העלמה כמו תמר בענפיו ופעם תתנשא כמו ארז ופעם תברח כצבי. ↩
-
ולא נסו – על פי שמואל א יז לט: כי לא נסה. ↩
-
לצודד בהתנופפותה ובהתנשאותה לב שרים אשר לא נסו ללכת בשבי. ↩
-
חבי רגע – על פי ישעיה כו כ: חבי כמעט רגע. ↩
-
אמר לנפשך: התחבאי לרגע עד יעבר זעם, למען תשארי בחיים, אולם אין נפשך שומעת ולא תבין להתחבא. ↩
-
לרבב – לירות חצים, לפלח. ↩
-
רבי – ירי. ↩