— — ∪— —∪ — — —∪ — —∪ — // — — ∪— —∪ — — —∪ — —∪ —
אָשׁוּט כְּהֵלֶךְ עֲלֵי גִבְעַת לְבוֹנָה1 וְאַדְ־ // בִּיק אֶת לְחָיַי אֱלֵי מִדְרַךְ הֲלִיכָיְכִי2,
אֶשְׁמַע גְּדוּפָה3, וְעַל גַּבִּי כְּמוֹ מַעֲנִית־ // חוֹרֵשׁ אֲרֻכָּה, לְמַעְנַיִךְ וְעָלָיְכִי4.
אָכֵן כְּבָר שָׁעֲרוּ5 אִישִׁים6 אֲשֶׁר אֵין בְּתוֹךְ // אֶרֶץ־אֱלֹהִים יְפֵה־פִיָּה כְמוֹתָיְכִי.
לָמָּה בְּפוּךְ תִּקְרְעִי7 עַיִן8 שְׁחֹרָה, וְעַל // מַה תִּצְבְּעִי בֶּאֱגוֹז9 אֹדֶם שְׂפָתָיְכִי10?
-
אשוט כהלך עלי גבעת לבונה – דברי האוהב: אשוטט כנודד על גבעת הלבונה, גבעת הבשם שבו עברה האהובה. על פי שיר השירים ד ו: אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה. ↩
-
אלי מדרך הליכיכי – אל מקום דריכת רגליך, צעדיך. ↩
-
גדופה – תוכחה שמוכיחים אותי על אהבתי אותך. אשמע גדופה – השוה להלן קצח 4: הם יקראוני אויל על אהבתך. ועל גבי כמו מענית חורש ארכה – על פי תהלים קכט ג:על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם. ↩
-
ועליכי – ובגללך. ↩
-
שערו – ידעו והכירו. ↩
-
אישים – אנשים. ↩
-
תקרעי – תצבעי. ↩
-
בפוך תקרעי עין – על פי ירמיה ד ל: כי תקרעי בפוך עיניך. ↩
-
באגוז – בקלפה העליונה הירקה של האגוז. ↩
-
אדם שפתיכי – את שפתיך האדומות, הרי את יפה גם בלעדי זאת. תצבעי באגוז אדם שפתיכי ־ השוה ‘המפייט’ ספר השרשים לג'אנח, גלב: ובשפתות בעץ האגוז צבועות. ↩