∪ — — ∪ — — — ∪ — — ∪ — — — ∪ — — ∪ — — — ∪ — — ∪ — — —
תְּרוּפָה בְּפָנֶיהָ1 וְעַל חוּט שְׂפָתֶיהָ2 — // וּמָוֶת בְּעֵינֶיהָ3 וְתַחַת לְמַדֶּיהָ4,
וְאֶשְׂחַק בְּעֵת תִּרְצֶה5 וְתִשְׂחַק בְּעֵת אֶקְצֹף6 // רְצוֹנָהּ7 יְחַדֵּנִי8 וְקִצְפִּי יְחַדֶּהָ,
כְּאִלּוּ אֲנִי שַׂמְתִּי צְבִי, דִּמְּתָה שׂוֹנַ־ // אֲתָה לָהּ וְלֹא צָדְקָה לְהַכְעִיס לְצִדֶּיהָ9.
-
בפניה – של היפה. ↩
-
ועל חוט שפתיה – ובשפתיה הדקות והאדומות כחוט השני. על פי שיר השירים ד ג: כחוט השני שפתותיך. ↩
-
בעיניה – היורות חצי אהבה. ↩
-
ותחת למדיה– ובשדיה הדוקרים כרמחים. ↩
-
בעת תרצה – בעת רצוי ופיוס. ↩
-
ותשחק בעת אקצף – היא מתאכזרת לחושקיה. ↩
-
רצונה – התרצותה והתפיסותה. ↩
-
יחדני – ישמחני. ↩
-
כאלו אני שמתי צבי לצדיה כדי להכעיסה, כיון שחשבה, ללא הצדקה, שהוא השונאה שלה. ↩