— ∪ — — —∪ — — // — ∪ — — —∪ — —
מַאֲמָרִי בַּחֲזוֹתִי // תָּאֳרָךְ יִגְדַּל אֲדֹנָי1!
שַׂעֲרָךְ לַיִל וּפָנֶי־ // ךָ מְאוֹר הַיּוֹם2 בְּעֵינָי
אַתְּ צְבִי דוֹדִי3 וְכָל דּוֹ־ // דִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי
דִּבְּרוּ בָךְ4 כִּי חֲמָדוּ־ // ךָ5 חֲמֹד הָרִים לְסִינָי6.
שָׁאֲלוּ: מַה לָּךְ? אֱמֹר לִי: // מָה אֲדַבֵּר9 אֶל שְׁכֵנָי?
-
מאמרי בחזותי תארך יגדל אדני – כשאני רואך אני אומר תודה לאל על שברא יפה כמותך, כדין מי שרואה בריות נאות. על פי תוספתא ברכות ז ז: ראה בני אדם נאין…אומר ברוך שככה לו בעולמו בריות נאות. יגדל אדני – תהלים לה כז, מ יז. ↩
-
שערך ליל ופניך מאור היום – השוה לעיל עה 3 ובמקורות שם. ↩
-
את צבי דודי – אתה הצבי הנך אהובי. ↩
-
דברו בך – הלשינו עליך. ↩
-
חמדוך – קנאו בך. ↩
-
חמד הרים לסיני – כמו שההרים קנאו בהר סיני בעת מתן תורה. על פי מגלה כט.: למה תרצדון הרים גבנונים (תהלים סח יז)…למה תרצו דין עם סיני. ↩
-
ליל – בלילה. ↩
-
שאוני – את אנחותי. ↩
-
אדבר – אמר. ↩