— — ∪— — — ∪ — — — ∪ — // — — ∪— — — ∪— — — ∪—
הִיא שִׁלְּחָה בֵינוֹת לְחוּמִי אֵשׁ1 — וְאֵיךְ // אוּכַל לְהָכִיל אֵשׁ2 תְּכַלֶּה לַחֲמִי?3
אֶזְכֹּר בְּאָמְרִי לָהּ: בְּנַפְשִׁי אַתְּ4! וְהִיא // קָרְצָה בְעֵינֶיהָ5 וְאָמְרָה לִי: בְּמִי6?
אִם אַתְּ הֲקִלּוֹת אֶת הֱיוֹתִי לָךְ פְּדוּת — // עַיִשׁ לְיָד תִּשַּׁק בְּזָכְרָהּ אֶת שְׁמִי7.
רַבַּת8 צְרָרוּנִי9 וְהִנָּחְמוּ10 — וְאַתְּ רַבַּת צְרַרְתִּינִי וְלֹא תִנָּחֲמִי!
-
שלחה בינות לחומי אש – על פי איכה יג: שלח אש בעצמותי. בינות – יחזקאל י ז. לחומי – על פי צפניה א יז: ולחומם; איוב כ כג: בלחומו. ↩
-
ואיך אוכל להכיל אש – על פי ירמיה כ ט: והיה בלבי כאש בוערת עצור בעצמותי ונלאיתי כלכל ולא אוכל. ↩
-
אהובתי הדליקה אש אהבה בבשרי ואיך אוכל עכשו לסבל אש שנאה המכלה את בשרי. לחומי…לחמי ־ לשון נופל על לשון. ↩
-
בנפשי את – את חקוקה ורשומה בנפשי. השוה לעיל מט 8: לך מקום…בנפשי. ↩
-
קרצה בעיניה – דרך לגלוג. ↩
-
במי – כאומרת: אינך חשוב בעיני. ↩
-
עיש ליד תשק בזכרה את שמי – העיש תתכבד בי. עיש – על פי איוב לח לב: ועיש על בניה תנחם. ליד תשק – על פי איוב לא כז: ותשק ידי לפי; והשוה לעיל עה 23: ועל ידי אהי נושק בעברם; להלן קצב 4: אם בא ועמד לנגדי אקד ואשק לידי. ↩
-
רבת – הרבה אנשים. ↩
-
רבת צררוני – תהלים קכט א. ↩
-
והנחמו – והתחרטו. ↩