אנחנו יהודים חילונים לא מפני שאנחנו מופקרים, קלי דעת או מזלזלים באבותיהם – אלא מפני שזו הכרתנו, ומתוך הכרה איננו שותפים לאמונה הדתית.

רוב הערכים הדתיים, בכל דרך הארץ, כבר אינם בעינינו אלא מוצגים נכבדים במוזיאון התרבות שלנו – ושוב לא יפסקו לנו אורח־חיים.

לעתים, בגלל עייפות, מנסים אחדים, פה ושם, לחזור ולהיאחז בנחמות הדתיות, או להתרפק על העולם הישן של אבותיהם. אבל כשאנחנו במיטבנו איננו צריכים נחמות, ואנו לוקחים עלינו את כל האחריות למצב האנושי, גם כשהוא כבד מנשוא.

בלי לפגוע במאמינים, השמים שלנו ריקים. ואי אפשר למלא אותם לא על־ידי גערה ולא על־ידי הטפת מוסר: הם ריקים מפני שבאמת הם ריקים. וכל האחריות על החיים מוטלת עלינו ולא על השמים.

להיסטוריה של היהודים ולתולדות היהדות – יש לנו פירושים משלנו, הדגשים משלנו, ומסקנות משלנו – בלי לחכות להסכמת הדתיים.

גם בציונות לא חיכינו להם. והציונות קמה ונטלה עליה את האחריות להגשמתה. ועדיין היא נוטלת עליה את כל העול – את עול הביטחון, ואת עול עבודת הקיום, ואת עול המשך המעשים, וגם את עול עשיית השלום – כמסקנה הכרחית מתפיסת היהדות וכממשיכי ההיסטוריה היהודית – לאמור, שוב בנטילת האחריות עליה, ולא על השמים.

עיקרי האמונה הדתית, מוצאים אותנו יורשים הבוררים לנו מתוכה מה כן ומה לא. ובלי להתערב באורח חייהם של יורשי האמונה הדתית, לא נניח להם להתערב באורח חייהם של אלה שיצאו והלכו ממנה והלאה.

איננו צריכים לא להסכמתם ולא להצטרקות לפניהם. אנחנו יהודים חילוניים בלתי חוזרים בהם. ובכל הכבוד הראוי, אנחנו זוכרים את העבר – ולא שבים אליו.

יזהר סמילנסקי

דבר (ד ניסן תש"ן 30.3.1990 ): 13