הֲלֹא תִבְכּוּ, בְּנֵי גָלוּת, הֲמוֹנָי, / הֲלֹא תִבְכּוּ לְצִיּוֹן עִיר אֲדֹנָי

עֲשׂוּ מִסְפֵּד וְהֵילִילוּ בְאֶפְרָת / וְהַשְׁמִיעוּ בְּבֵית לֶחֶם, אֱמוּנָי

לְבַת צִיּוֹן בְּאָזְנֵינוּ זְעָקָה / מְעוֹרֶרֶת בְּכָל קֶרֶת יְגוֹנָי

מְצָאוּנִי קְרָאוּנִי עֲווֹנַי / וְקָם כַּחְשִׁי וְגַם עָנָה בְּפָנָי

וְאֵיכָה אַחֲרִישׁ, בָּנַי, וְאֶדֹּם / וְאֵיכָה אֶתְּנָה פוּגַת לְעֵינַי

וְאֵיךְ לֹא אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד וְאֶבְכֶּה / בְּכוֹת

חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה שְׁכֵנָי ־

וְסָר צִלִּי אֲשֶׁר הֵסַךְ לְרֹאשִׁי / וּמֵת מַלְכִּי אֲשֶׁר עָבַר לְפָנָי

וְהוּרַם מֵעֲלֵי רֹאשִׁי עֲטָרָה / וְהוּסַר הָעֲנָק מִצַּוְּרוֹנָי

וְסָר הַנִּיר אֲשֶׁר נִשְׁאַר לְדָוִד / וְשַׁח דֶּגֶל אֲשֶׁר אָסַף גְּאוֹנָי.

בְּנֵי דָוִד, שְׂאוּ נֵזֶר וְעֵדוּת / וְשִׁבְרוּ פַךְ אֲשֶׁר בּוֹ רֹאשׁ שְׁמָנָי

לְמִי זֶה אֲחֲרָיו תֵּאוֹת מְלוּכָה / וּמִי יֵשֵׁב עֲלֵי כִסֵּא אֲדֹנָי

וּמִי יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עַם בְּצֶדֶק / וּמִי יַרְוֶה בְּמֵימָיו צִמְּאוֹנָי

וְאַיֵּה רַב אֲשֶׁר יִהְיֶה כְהַאיֵי / וְאַיֵּה הַר אֲשֶׁר יִהְיֶה כְסִינָי?