נִגְדְּעָה קֶרֶן עֲדִינָה ־ / הִיא גְבֶרֶת כָּל מְדִינָה
הוּא, אֲשֶׁר בּוֹ רָם לְבָבָהּ / מֵת, וּבַמֶּה תִגְבְּהִי נָא?
הָיְתָה לִצְבִי אֲרָצוֹת ־ / וַתְּהִי הַיּוֹם שְׁנִינָה.
נָתְנָה בָבֶל בְּאָזְנַי / קוֹל יְשַׁכַּח כָּל נְגִינָה:
"רַב שְׁאוֹנִי עַל גְּאוֹנִי, / אַחֲרָיו אֵין לִי חֲנִינָה.
נֶאֱסַף חוֹבֵל בְּלֵב יָם ־ / מִי יְנַהֵל הַסְּפִינָה?"
(1038)