[222]

יְעִירוּנִי בְשִׁמְךְ רַעֲיוֹנַי / וְיָשִׂימוּ חֲסָדֶיךְ לְפָנַי -

הֱבִינוּנִי דְבַר נֶפֶשׁ יְצַרְתָּהּ קְשׁוּרָה בִי – וְהִיא נִפְלָאת בְּעֵינַי!

וְלִבִּי רָאֲךְ וַיַּאֲמֵן בָּךְ - / כְּאִלוּ מָעֲמָד הָיָה בְסִינַי.

דְּרַשְׁתִּיךְ בְחֶזְיוֹנַי - וְעָבַר / כְּבוֹדְךְ בִּי וְיָרַד בַּעֲנָנִי.

5 הֱקִימוּנִי שְׂעִפַּי מִיְּצוּעַי לְבָרֵךְ שֵׁם כְּבוֹדֶךְ אֲדֹנָי.

[222]

המשקל: המרובה. - רשות לברכו.

חתימת השם: יהודה.

1. יעירוני – משנת הסכלות. 2. הבינוני - עוררוני להבין; נפלאת (תה' קיח, כג) - הפלא שבצירוף הנשמה האלהית והגוף השפל. 3, ולבי ראך - ראייה פנימית. במידה יתרה של כוח זה חוננו הנביאים. עיין “כוזרי” ד, ג: …ושם [האלהים] למי שבחר מברואיו עין נסתרת רואה דברים בעיניהם לא יתחלפו, ויקח מהם השכל ראיה על ענין הדברים ההם ולבותם. ומי שנבראה לו העין ההיא – הוא הפקח באמת בני אדם כעורים ויורם ויישירם אלה [הנביאים] מאין ספק רואים העולם ההוא האלהי בעין הנסתרת; מעמד - שווה לבני ישראל שראו את התגלות האלהים בעינם ממש. 4. בחזיוני - המשורר נרדם; וירד - שמי לד, ה. 5. הקימוני - המשורר מתעורר ואץ לתפילת הבוקר “ברכו את ה' המבורך”, הנרמזת כאן בסיום.