[226]

יָה, לְשַׁחֵר מְעוֹנְךְ כָלִיתִי / וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְךְ אִוִּיתִי.

נָא רְצֵנִי לְךְ לְעֶבֶד עוֹלָם, / כִּי לְעָבְדָךְ לְבַדָּךְ רָצִיתִי.

הַנְשָׁמוֹת לְךְ יְסוֹדָם וְסוֹדָם, / פִי בְּרִשְׁיְוֹנְךְ לְבַד פָּצִיתִי.

[ 226 ]

המשקל: קל (מקוצר). - כנראה רשות לנשמת.

1. מעונך - בית מקדשך. 2. לעבד עולם - עיין בשיר הבא. 3. יסודם וסודם - מקורם ומהותם (והשווה גם את השימוש בצירוף זה אצל אבן גבירול “כתר מלכות”, שיר 108, שו' 6); ברשיונך (מאוצר לשון הפייטנים) - על כן גם לברכך לא אוכל אלא בהסכמתך